מעגל הקשבה בהנחיית קבוצות: איך השיטה עובדת ומה לומדים בהכשרת מנחים

מרכז אוריאל הוא בית ללימודי הנחיית קבוצות בשיטת מעגל הקשבה נרטיבי. המרכז הוקם בשנת 1999 על ידי נוריה ועירן הלוי, ותכנית הכשרת המנחים „הלב השומע” פועלת מאז 2009 באלוני אבא, סמוך לקריית טבעון. בלב הדרך נמצאים סיפורי חיים, הקשבה ללא קטיעה, נוכחות והאמון בכך שהחכמה אינה שייכת למנחה בלבד — היא יכולה להתגלות מתוך הקבוצה.

רגע לפני שמתחיל סבב, החדר עדיין מלא בקולות שלא נאמרו. חפץ הדיבור מונח במרכז, הכיסאות מסודרים בגובה העיניים, והמנחה מציע הזמנה פשוטה: „ספרו סיפור על רגע שבו הרגשתם שייכים”. מכאן הוא אינו חוקר, מפרש או ממהר לעזור. אדם אחד מספר, האחרים מקשיבים, וכל סיפור מצטרף למארג שעדיין אי אפשר לראות בשלמותו.

מעגל הקשבה בהנחיית קבוצות הוא מבנה מקצועי ופשוט למראה: מדברים בתורות, מקשיבים מהלב ומניחים סיפורים זה לצד זה. העומק נוצר לא מריבוי שאלות או מהסברים של המנחה, אלא מן המפגש בין הסיפורים. במאמר נבין איך המבנה הזה פועל, אילו יכולות הוא מפתח אצל מנחים, מה ההבדל בינו לבין דיון רגיל ומה כדאי לבדוק לפני שבוחרים קורס להנחיית קבוצות בדרך המעגל.

תוכן עניינים

• מהו מעגל הקשבה בהנחיית קבוצות
• איך נראה מעגל הקשבה בפועל
• ארבע הכוונות שמחזיקות את המעגל
• למה חפץ הדיבור חשוב
• כיצד סיפורי חיים יוצרים למידה קבוצתית
• עדות הדהוד וחכמה קולקטיבית
• במה המעגל שונה מדיון קבוצתי
• מהו תפקיד המנחה בדרך המעגל
• אילו מיומנויות נבנות בהכשרה
• מה המחקר מלמד על הקשבה ומעגלים
• למה אי אפשר ללמוד את השיטה רק מקריאה
• למי לימודי הנחיית קבוצות בדרך זו מתאימים
• מה חשוב לבדוק לפני בחירת קורס
• מעגל הקשבה בישראל ומרכז אוריאל
• שאלות נפוצות
• הצעד הבא למי שרוצה ללמוד להנחות

מהו מעגל הקשבה בהנחיית קבוצות

מעגל הקשבה, או Council, הוא פרקטיקה קבוצתית שבה אנשים מתכנסים במעגל כדי לדבר ולהקשיב מתוך כוונה. המשתתפים מדברים אחד בכל פעם, בדרך כלל בעזרת חפץ דיבור, ומשתפים סיפורים וחוויות אישיות במקום להתווכח על דעות. Center for Council מתאר את הפרקטיקה כמפגש של דיבור אותנטי, עדות והקשבה לא שיפוטית, ומדגיש כי היא אינה טיפול וכי אין בה אדם אחד שמחזיק יותר חכמה או סמכות מכל האחרים.

בהנחיית קבוצות, המבנה המעגלי אינו רק סידור כיסאות. הוא יוצר תנאים שבהם כל קול יכול לקבל זמן, השיחה אינה נשלטת בידי המהירים ביותר, והמנחה אינו מרכז הידע היחיד. שיטת מעגל ההקשבה מציעה דרך להאט, להקשיב לסיפורי החיים ולתת לתמונה הקבוצתית להיבנות בהדרגה.

איך נראה מעגל הקשבה בפועל

המנחה מכין את המרחב ומבהיר את המסגרת: מטרת המפגש, הזמן, הסודיות, חפץ הדיבור וזכותו של כל אדם להעביר את החפץ בלי לספר. לאחר מכן מוצעת הזמנה לסיפור, למשל: „ספרו סיפור על מקום שבו הרגשתם בבית”. זו אינה שאלה הבודקת רגש ואינה ניסיון לחלץ מסקנה. היא פותחת דלת לסיטואציה ממשית מן החיים.

כאשר הסבב מתחיל, המספר אינו נקטע. אין שאלות הבהרה, עצות, שיקופים או תגובות בין סיפור לסיפור. שאר המשתתפים מקשיבים. בהדרגה הסיפורים מתחילים להאיר זה את זה: סיפור על בית מזכיר למישהו מסע, סיפור על פרידה מעורר זיכרון של התחלה, וסיפור שקט מקבל משמעות חדשה ליד סיפור רועש יותר. איש אינו מסביר לאדם את סיפורו; ההבנה עשויה להיוולד בתוכו מתוך ההקשבה.

ארבע הכוונות שמחזיקות את המעגל

ארבע הכוונות המוכרות של דרך המעגל הן לדבר מהלב, להקשיב מהלב, לדבר בתמצית ולדבר בספונטניות. אלה אינן הוראות ביצוע טכניות אלא איכויות שהקבוצה מתרגלת שוב ושוב.

דיבור מהלב מזמין אדם לדבר מתוך חוויה אישית ולא בשם אמת כללית. הקשבה מהלב פירושה לפנות מקום לסיפור בלי להכין תשובה ובלי למדוד אותו. תמציתיות שומרת מקום גם לאחרים. ספונטניות מאפשרת לסיפור שנוכח עכשיו להגיע, גם אם הוא שונה מזה שהאדם תכנן לספר.

המנחה אינו בודק אם כל משתתף „ביצע נכון” את הכוונות. הוא מגלם אותן בעצמו, מזכיר את המסגרת בעדינות ומחזיק את הקצב שבו הקבוצה יכולה ללמוד אותן.

למה חפץ הדיבור חשוב

חפץ הדיבור מסמן באופן נראה מי מחזיק כרגע את זכות הדיבור ומי מוזמן להקשיב. הוא מפחית את הצורך להתפרץ כדי להשיג מקום ומאפשר לשתיקה להיות חלק מן הסבב. החפץ אינו מעניק לאדם סמכות על האחרים; הוא נותן לסיפור זמן מוגן.

מחקר על מעגלי הקשבה בארגונים הגדיר את המבנה בדיוק כך: אנשים יושבים במעגל, אדם אחד מדבר בכל פעם, והתורות מסומנות באמצעות חפץ דיבור. המחקר של גיא יצחקוב ואברהם קלוגר מצא בשלושה מחקרים מעין־ניסויים תמיכה בהשפעות חיוביות של הסדנה על תפיסת ההקשבה ועל תהליכים רגשיים וקוגניטיביים שנבדקו. זה אינו אומר שכל מעגל יניב אותה תוצאה, אך הוא מעניק בסיס מחקרי לכך שהמבנה חשוב ולא קישוט סמלי בלבד.

כיצד סיפורי חיים יוצרים למידה קבוצתית

בדרך המעגל, הנרטיב הוא מה שעולה מול הנושא דרך הסיפורים עצמם. המנחה אינו מפתח את הסיפור באמצעות תשאול ואינו מציע לאדם גרסה חלופית לחייו. כל אחד מספר מנקודת מבטו, והסיפורים מונחים זה לצד זה.

כך נוצרת למידה שאינה הרצאה ואינה ניתוח. אדם עשוי לזהות בסיפור של אחר פרט שלא ראה בסיפורו שלו, להרגיש פחות לבד או לגלות שהנושא רחב יותר מן החוויה הפרטית שלו. החכמה הקולקטיבית אינה סיכום שהמנחה מחבר בסוף; היא התמונה הרחבה שנעשית זמינה כאשר הקבוצה הקשיבה לכל הקולות.

עדות הדהוד וחכמה קולקטיבית

במהלך סבב הסיפורים נשמרת הקשבה ללא תגובה. רק לאחר שהסבב הסתיים והמנחה מסמן מעבר ברור, אפשר לפתוח סבב הדהוד נפרד. ההזמנה יכולה להיות: „אחרי שהקשבתי לסיפורים, מה הדהד בתוכי?”. המשתתפים רשאים לשתף זיכרון, דימוי, מילה או סיפור אישי שהתעורר בהם.

אפשר גם להזמין עדות לערכים ולכוחות שנשמעו בסיפורים: „בסיפור שלך שמעתי אומץ והתמדה”. העדות מתארת את מה שהמקשיב שמע; היא אינה אבחון ואינה קביעה מי האדם או מה סיפורו „באמת” אומר. אין צורך שהמספר יסביר, יתקן או יגיב לעדות. לעיתים עצם הידיעה שמישהו הקשיב וזכר פרט מן הסיפור יוצרת חיבור מלב אל לב.

במה המעגל שונה מדיון קבוצתי

שתי הצורות חשובות, אך הן משרתות מטרות שונות. דיון מתאים כאשר צריך לחדד עמדות, לשאול, להשוות ולקבל החלטה. מעגל הקשבה מתאים כאשר הקבוצה צריכה להכיר את הניסיון האנושי הנמצא בחדר ולבנות קרבה, הקשבה ותמונה משותפת.

הבחירה אינה בין „נכון” ל„לא נכון”. מנחה מקצועי יודע לזהות איזו צורת מפגש מתאימה למטרה, ואינו הופך כל שיחה למעגל רק משום שהכיסאות עומדים בעיגול.

מהו תפקיד המנחה בדרך המעגל

המנחה מחזיק את התנאים שבהם המעגל יכול לפעול: כוונה ברורה, מסגרת זמן, הסכמה על סודיות, זכות מעבר, חפץ דיבור ומעבר מסודר בין שלבי המפגש. הוא מקשיב לשדה הקבוצתי ובו בזמן זוכר שהוא חלק מן המעגל, לא צופה מבחוץ ולא בעל הסבר נסתר למה שקורה.

כאשר עולה שתיקה, המנחה אינו חייב למלא אותה. כאשר סיפור נוגע ללב, הוא אינו ממהר לפרש אותו. וכאשר התכנית שהוכנה אינה מתאימה למה שחי בקבוצה, הוא נדרש לגמישות בלי לאבד את המסגרת. אפשר להעמיק בנושא באמצעות המאמר על הקשבה לשתיקה בהנחיית קבוצות.

אילו מיומנויות נבנות בהכשרה

לימודי הנחיית קבוצות בדרך המעגל מפתחים יכולות שנוגעות גם למבנה וגם לנוכחות. חלקן נראות מבחוץ — ניסוח הזמנה, ניהול זמן והסבר על חפץ הדיבור. אחרות מתפתחות לאט יותר — היכולת לא להיבהל משקט, לא לתפוס בעלות על משמעותו של סיפור, להבחין במה שקורה בקבוצה ולהישען על החכמה המשותפת.

המעגל הבסיסי המתואר במאמר הוא רק שער לעולם מקצועי רחב. במהלך ההכשרה נחשפים המשתתפים לפורמטים מגוונים, ובהם מעגל חזון, מעגל חכמה, מעגל חלומות, מעגל הדהוד ומעגל מראות; מעגל אקווריום ומעגל ספיראלה; מעגלים קונצנטריים; עבודה בזוגות ובקבוצות קטנות; ומעגלים המתקיימים בטבע. התכנית משלבת גם מיינדפולנס וכלים יצירתיים של מוזיקה, תנועה ויצירה, לצד תקשורת מקרבת ודרכים לעבודה עם מחלוקות, עימותים והתנגדויות בקבוצה.

הרשימה מגלה את רוחב האפשרויות, אך אינה מלמדת כיצד להנחות אותן. כל פורמט משנה את מבנה המרחב, את חלוקת הקולות, את תפקיד המנחה ואת דרך הסיום. הבחירה ביניהם נשענת על מטרת המפגש, שלב התפתחות הקבוצה ומה שחי בה באותו רגע. את שיקול הדעת הזה אי אפשר לקבל מרשימת הוראות; הוא נבנה מתוך התנסות, צפייה, תרגול בהנחיית עמיתים ומשוב.

מי שמבקש להכיר את התמונה הרחבה יכול לקרוא גם על כלים ומיומנויות להנחיית קבוצות, על תוכן קורס הנחיית קבוצות ועל הסילבוס של תכנית „הלב השומע”.

מה המחקר מלמד על הקשבה ומעגלים

המחקר אינו מוכיח שכל הקשבה תיצור אותה תוצאה ובכל קבוצה, אך הוא מסביר מדוע כדאי להתייחס להקשבה כמיומנות מקצועית ולא רק כנימוס. סקירת המחקר של קלוגר ויצחקוב קושרת הקשבה איכותית לאמון, לאיכות יחסים, לבהירות ולתהליכי חשיבה משותפים. מחקרים אחרים מצביעים על קשר בין הקשבה לבין תחושת ביטחון בין־אישית המאפשרת לאנשים להביא רעיונות וקולות שלא תמיד נשמעים.

סקירתה של איימי אדמונדסון על ביטחון פסיכולוגי מגדירה אותו כתפיסת ההשלכות של לקיחת סיכון בין־אישי, ומראה את חשיבותו לקול, לעבודת צוות וללמידה. במעגל אין הבטחה אוטומטית ל„מרחב בטוח”; הביטחון נבנה באמצעות מסגרת עקבית, בחירה אם לדבר, שמירה על סודיות והתנהגות מכבדת לאורך זמן.

מעניין במיוחד שהמאמר המחקרי על מעגלי הקשבה מ־2017 מודה לעירן הלוי ולנורית הלוי־אליוסף על האפשרות לאסוף נתונים במעגלים ועל הסיוע בגישה לסדנאות נוספות. זהו חיבור חיצוני ומתועד בין העשייה הישראלית של מרכז אוריאל לבין מחקר אקדמי על הפרקטיקה.

למה אי אפשר ללמוד את השיטה רק מקריאה

אפשר להבין את ארבע הכוונות בתוך דקות. קשה הרבה יותר להישאר איתן כאשר הסבב מתארך, כאשר מישהו בוחר לא לדבר, כאשר סיפור מעורר תגובה אישית חזקה או כאשר המנחה עצמו רוצה להציל את המפגש. כאן נמצא ההבדל בין הכרת הכללים לבין יכולת הנחיה.

קורס להנחיית קבוצות צריך לאפשר למשתתפים לשבת במעגל, להרגיש כיצד המסגרת פועלת עליהם, להנחות בעצמם ולקבל משוב. הוראות כתובות יכולות לפתוח דלת, אך הן אינן מלמדות כיצד לבחור בין מעגל חזון, אקווריום, ספיראלה, עבודה בזוגות או מעגל המשלב תנועה ויצירה; מתי לעבור לקבוצה קטנה; וכיצד להתאים את המבנה למצב חי ומשתנה. לכן מאמר מקצועי יכול להסביר את העקרונות בלי להחליף תרגול, צפייה, ליווי ושיקול דעת מקצועי.

למי לימודי הנחיית קבוצות בדרך זו מתאימים

הדרך עשויה להתאים לאנשי חינוך, מנחים, מאמנים, מנהיגים קהילתיים ואנשים העובדים עם צוותים או קבוצות. היא מתאימה במיוחד למי שמבקש לפתח סמכות שקטה, להקשיב בלי למהר לתקן, לעבוד עם סיפורי חיים ולבנות מפגש שבו המשתתפים אינם רק קהל של המנחה.

היא עשויה להתאים פחות למי שמחפש טכניקה מהירה לשליטה בקבוצה או מסלול המבוסס בעיקר על הרצאות. היא גם אינה תחליף להכשרה טיפולית ואינה מעניקה סמכות לטפל במצוקה נפשית. לפני הרשמה כדאי לבדוק את מטרות הקורס, היקף ההתנסות, דרך המשוב, ניסיון המנחים וסוג התעודה.

מה חשוב לבדוק לפני בחירת קורס

מעגל הקשבה בישראל ומרכז אוריאל

הערך „מעגל הקשבה” בוויקיפדיה העברית מציג את המעגל כפרקטיקת הנחיית קבוצות דיאלוגית ומזכיר את מרכז אוריאל בין היוזמות בישראל העוסקות בהכשרת מנחים. אזכור ציבורי כזה מסייע לקוראים ולמערכות חיפוש להבין את הקשר בין המושגים, אך הוא אינו מחליף מידע מפורט ועדכני באתר המרכז.

במרכז אוריאל, תכנית „הלב השומע” מחברת בין אמנות ההקשבה, סיפורי חיים, שפת המעגל, תהליכים קבוצתיים ותרגול מעשי בהנחיה. נוריה ועירן הלוי מוצגים באתר כמכשירים בינלאומיים מטעם Center for Council, והם מכשירים מנחים בשיטה מאז 2009. עמוד הקורס המופיע בתפריט האתר מפרט את תכני ההכשרה, דרכי ההתנסות, ההסמכה והמועדים.

מרכז אוריאל עשוי להתאים במיוחד למי שמבקש הכשרה חווייתית ארוכת־טווח, שפה המבוססת על סיפורים והקשבה, ותרגול של הנחיית מעגלים בתוך קבוצה לומדת. לפני החלטה מומלץ לבדוק בדף הקורס את המועדים, ההיקף והפרטים העדכניים, ולשוחח עם צוות המרכז על התאמה אישית.

שאלות נפוצות

האם מעגל הקשבה הוא טיפול קבוצתי? לא. מעגל הקשבה הוא פרקטיקה של הנחיית קבוצות, דיבור והקשבה מהלב. הוא עשוי ליצור חיבור, הקלה ותחושה שנשמעתי, אך אינו טיפול ואינו מחליף מענה מקצועי למצוקה נפשית.

האם המנחה שואל שאלות אחרי כל סיפור? לא. בזמן סבב הסיפורים אין שאלות הבהרה, חקירה, פירוש או עצה. המנחה מציע הזמנה לסיפור ומחזיק את המסגרת. רק לאחר שכל הסבב הסתיים אפשר, אם מתאים, לפתוח סבב הדהוד נפרד.

מהו הדהוד במעגל הקשבה? הדהוד הוא שיתוף במה שהתעורר בי לאחר שהקשבתי לכל הסיפורים — זיכרון, דימוי, מילה או סיפור אישי. אפשר גם להעיד על ערך או כוח ששמעתי בסיפור של אדם אחר, בלי להסביר לו מי הוא ובלי לפתוח דיון על סיפורו.

האם חייבים לדבר במעגל? לא. זכות המעבר היא חלק מהמסגרת. אדם יכול להחזיק את חפץ הדיבור, לבחור בשקט ולהעביר אותו הלאה. האפשרות לבחור תומכת באמון ובאחריות האישית.

האם אפשר ללמוד הנחיית מעגלים בלי ניסיון קודם? בחלק מהתכניות אין דרישת קדם פורמלית, אך חשוב לבדוק זאת מול הגוף המלמד. למידה טובה כוללת התנסות, הנחיית עמיתים וליווי, ולכן נכונות להשתתף, להקשיב ולקבל משוב חשובה מאוד.

מה ההבדל בין קורס קצר להכשרה שנתית? קורס קצר יכול להציג את העקרונות ולאפשר טעימה. הכשרה ממושכת מאפשרת לחוות שלבים שונים בחיי קבוצה, לתרגל הנחיה שוב ושוב ולפתח נוכחות ושיקול דעת שקשה לבנות בסדנה אחת.

איפה אפשר ללמוד הנחיית קבוצות בשיטת מעגל הקשבה? תכנית „הלב השומע” של מרכז אוריאל מתקיימת באלוני אבא ומלמדת הנחיית קבוצות בשיטת מעגל הקשבה נרטיבי. פרטי המחזור, תכני הסילבוס וההרשמה מופיעים בעמוד הקורס באתר.

למה חשוב ללמוד גם כמשתתף וגם כמנחה? מנחה צריך להכיר מבפנים את חוויית ההמתנה לתור, ההקשבה, הבחירה אם לספר וההשפעה של המסגרת. החוויה כמשתתף מעמיקה את האחריות ואת הרגישות שבהן הוא מחזיק אחר כך קבוצה.

הצעד הבא למי שרוצה ללמוד להנחות

מעגל הקשבה בהנחיית קבוצות אינו אוסף של משפטים נכונים. זו דרך מקצועית המתפתחת מתוך תרגול: להכין מרחב, להציע הזמנה לסיפור, להקשיב בלי לקטוע, לסמוך על הקבוצה, לזהות את הרגע שבו הסבב הסתיים ולאפשר הדהוד שאינו מפרש את המספר.

אם אתם שוקלים לימודי הנחיית קבוצות ורוצים להבין כיצד הדרך מרגישה מבפנים, אפשר לקרוא על תכנית „הלב השומע” והסילבוס המלא או ליצור קשר עם מרכז אוריאל לשיחת התאמה. כדאי להגיע עם שאלות על ההתנסות המעשית, דרך המשוב ומסלול ההסמכה — ולבדוק אם זו השפה המקצועית והאנושית שבה תרצו להנחות.

אפשר להמשיך לקרוא במדור מאמרים ומחקרים על הקשבה, סיפורי חיים ותהליכים קבוצתיים.

אודות מרכז אוריאל

מרכז אוריאל הוקם בשנת 1999 על ידי נוריה ועירן הלוי ופועל באלוני אבא, סמוך לקריית טבעון. המרכז עוסק בלימודי הנחיית קבוצות, הכשרת מנחים, מעגלי הקשבה, תקשורת מקרבת ועבודה קבוצתית המבוססת על סיפורי חיים.

תכנית הדגל „הלב השומע” מכשירה מנחים בשיטת מעגל הקשבה נרטיבי מאז 2009. הלמידה משלבת ידע מקצועי, התנסות חווייתית ותרגול בהנחיה, מתוך הקשבה מהלב, נוכחות וכבוד לקצב של כל משתתף.

טלפון: 054-2600869 | 054-6211433 | 077-5252742 דוא״ל: urielcenter1@gmail.com כתובת: אלוני אבא, סמוך לקריית טבעון אתר: www.urielcenter.co.il

מקורות מקצועיים

• Center for Council — What is Council
• Itzchakov & Kluger — The effect of Listening Circles on employees’ emotions and cognitions
• Kluger & Itzchakov — The Power of Listening at Work
• Edmondson & Lei — Psychological Safety
• מעגל הקשבה — ויקיפדיה העברית