מרכז אוריאל – בית ספר להכשרת מנחי קבוצות בשיטת מעגל הקשבה
פעיל ומוביל בתחום מאז 1999
מרכז אוריאל, הפועל מאז 1999 באלוני אבא שליד קריית טבעון, מוביל בישראל את תחום ההכשרה וההשתלמות המקצועית בשיטת מעגל ההקשבה הנרטיבי. המאמר שלפניכם מבוסס על ניסיון של עשרות שנים בליווי צוותים חינוכיים ברחבי הארץ.
השתלמות חינוך רגשי למורים: למה דווקא עכשיו זה הופך מ"רשות" ל"חובה"
שמונה בבוקר. המחנכת נכנסת לכיתה ז'2, ושני תלמידים כבר באמצע ויכוח קולני. ילדה אחת יושבת עם הראש על השולחן, מורה למתמטיקה עומד בפתח ושואל אם אפשר "להחליף שיעורים כי אין לי כוח להיכנס לכיתה הזאת היום". זו לא סצנה חריגה — זו יום שלישי רגיל בבית ספר ישראלי בשנת תשפ"ה.
במציאות הזו, השתלמות חינוך רגשי למורים מפסיקה להיות "סדנה חווייתית נחמדה". היא הופכת לתשתית מקצועית. אנו רואים זאת שוב ושוב במרכז אוריאל, בעבודה עם צוותים חינוכיים מאז 1999: כשמורה מקבל ארגז כלים יישומי לוויסות, להקשבה ולשיח רגשי — הכיתה משתנה. לא בקסם. בעבודה.
הגדרה פשוטה: השתלמות חינוך רגשי למורים היא תהליך פיתוח מקצועי מורים שבו צוות בית הספר רוכש מיומנויות של חינוך רגשי חברתי (SEL) — מודעות עצמית, ויסות, אמפתיה, ניהול קשרים וקבלת החלטות אחראית — ומתרגל אותן עד שהן הופכות לשפה יומיומית בכיתה. המלצות פדגוגיות של ראמ"ה מצביעות על קשר ישיר בין יחסי מורה–תלמיד מיטביים לבין מוטיבציה, ביטחון עצמי ופיתוח מיומנויות חברתיות–רגשיות. השתלמות טובה היא זו שמעניקה כלים רגשיים למורים שעובדים ברגע אמת — ולא רק תיאוריה יפה במצגת.
תובנה מקצועית
מורה עם כלים רגשיים לא הופך לפסיכולוג — הוא הופך למחנך שיודע לעצור רגע לפני ההסלמה, לאפשר לחדר להתמסד, ולנהל שיח שמגיע לתוצאה. זה ההבדל בין כיתה שמשתפת פעולה לכיתה שמתנגדת.
מה באמת כולל תוכן של השתלמות "שעובדת בשטח" — ומה רק נשמע טוב
הפער בין השתלמות שמשנה התנהגות לבין השתלמות שמשאירה את הצוות עם תחושה נעימה אבל בלי שינוי — נמצא בפרופורציה. השתלמות אפקטיבית בנויה על שליש ידע, שני שלישים תרגול והטמעה.
הידע הוא תמציתי: מהי למידה רגשית חברתית (SEL), אילו חמש מיומנויות הליבה היא כוללת, איך מערכת העצבים של ילד בלחץ עובדת, ולמה שפה מווסתת מורידה הסלמה. אחר כך מתחיל החלק שבו דברים באמת זזים — תרגול שיח רגשי בזוגות, סימולציות של רגעים קשים בכיתה, ניתוח אירועים אמיתיים שהמורים מביאים מהשבוע האחרון.
הגדרת ראמ"ה לפיתוח מקצועי אפקטיבי מדגישה ארבעה רכיבים: למידה פעילה, התאמה לצרכים, ליווי מתמשך ומשוב. כשהשתלמות מורכבת מהרצאה פרונטלית בלבד — היא מפרה שלושה מתוך הארבעה. כשהיא בנויה כמסע של מפגשים עם משימות יישום בין מפגש למפגש — היא עובדת.
טעות נפוצה
להתמקד בסילבוס העשיר יותר מאשר בשיטת ההוראה. השתלמות עם 40 מצגות אבל ללא תרגול בין-אישי — היא השתלמות שלא תניב שינוי. שאלו את הספק: מה אחוז הזמן המוקדש לתרגול מול הרצאה?
מי באמת צריך להשתתף — ולמה ההנהלה היא הקריטית ביותר
טעות נפוצה: לשלוח רק את המחנכים. ההיגיון נשמע סביר — הם "אנשי הקשר הרגשי" של הכיתה. בפועל, זו טעות שמרסקת את התהליך. כשמורה למתמטיקה לא מכיר את השפה שהמחנכת משתמשת בה, נוצר חוסר עקביות שהתלמידים מזהים תוך שבוע.
קהל היעד הנכון הוא כל הצוות החינוכי — מחנכים, מורים מקצועיים, יועצות, רכזות שכבה והנהלת בית הספר. למחנכים זה נותן עומק לשיחות אישיות ולשעת חינוך. למורים מקצועיים זה נותן כלים לניהול כיתה ולקיצור זמן ההתארגנות. ליועצות זה נותן מסגרת תיאורטית ופרקטית שאפשר להדריך לפיה. ולהנהלה זה נותן את הדבר הכי חשוב: יכולת להוביל מדיניות אחידה.
כשהמנהלת יושבת בהשתלמות עם הצוות שלה — לא כצופה אלא כמשתתפת — מסר ברור עובר. זה לא "פרויקט של היועצת". זה השפה החדשה של בית הספר.
מקרה מהשטח
בבית ספר יסודי בצפון שליוינו, המנהל ביקש בתחילה שרק המחנכים ישתתפו בתהליך. לאחר מפגש שיכנוע, הצטרפו גם שני מורים מקצועיים ורכזת שכבה. בסוף הסמסטר, ההבדל בין שכבות שהשתתפה בהן רכזת מול שכבות שלא — היה גלוי בנתוני המשמעת.
SEL מול חינוך לערכים: למה זה לא אותו דבר
במפגשים עם מנהלים אנו שומעים לעיתים קרובות: "אנחנו כבר עושים חינוך לערכים — למה אנחנו צריכים גם SEL?" השאלה מבטאת בלבול מושגי שראוי להבהיר.
חינוך לערכים עוסק בלמה. למה חשוב לכבד אנשים. למה אסור לפגוע. למה הוגנות חשובה. אלו נורמות, אמונות ועמדות. חינוך רגשי חברתי עוסק באיך. איך מקשיבים לאדם שכועס עלינו. איך אומרים "אני נפגעתי" בלי להאשים. איך עוצרים רגע לפני שמתפרצים.
דוגמה קונקרטית: ערך הכבוד פוגש את מיומנות ההקשבה
מורה אומר לכיתה "תכבדו אחד את השני" — וחושב שעשה את שלו. אבל "כבוד" הוא מושג מופשט. SEL לוקח את הערך הזה ושובר אותו לפעולות נצפות: כשחבר מדבר, אני מסתכל עליו. אני מחכה שיסיים. אני משקף משהו ממה שאמר לפני שאני מגיב. זו ההקשבה שמרכז אוריאל מלמד מאז 1999 — וזה מה שהופך ערך לשגרה.
טיפ מומחה
כשאתם מציגים SEL לצוות, אל תשתמשו במונח "חינוך רגשי" בשלב הראשון. התחילו מ"ניהול כיתה חכם יותר" ו"כלים להורדת הסלמה". כשהמורה חווה את הכלי ברגע אמת — הוא כבר מבין מה ה-SEL.
בחירת השתלמות מוכרת גפ"ן: שבעה קריטריונים שמנהלים מחמיצים
"מוכרת לגמול" זה תנאי סף — לא קריטריון איכות. ראינו לא מעט בתי ספר שבחרו השתלמות מוכרת גפ"ן רק על בסיס המחיר וההכרה לגמול השתלמות, וחצי שנה אחר כך גילו שהתכנית לא הזיזה דבר. תכנית עבודה שנתית ראויה מתחילה מהצרכים של הצוות, לא מהקטלוג של הספק.
| קריטריון | מה לבדוק לפני חתימה | סימן אזהרה |
|---|---|---|
| סילבוס מפורט | פירוט תכני כל מפגש, יחס תרגול לתיאוריה | כותרות כלליות בלבד |
| זהות המנחה | ניסיון בעבודה עם צוותים חינוכיים | מנחה שלא לימד בכיתה מעולם |
| ליווי בין מפגשים | משימות יישום, מענה לשאלות בשטח | "נפגשים פעם בחודש ומסיימים" |
| תוצרים מוחשיים | פרוטוקולים, תסריטי שיחה, ערכת כלים | "תקבלו השראה" |
| התאמה לבית הספר | אבחון מקדים של צרכים ואתגרים | אותה תכנית לכל בית ספר |
| מודל מדידה | איך נדע שזה עבד? אילו מדדים? | "המורים יחזרו מרוצים" |
| הכרה לגמול | אישור בכתב, התאמה למסלול הספציפי | "נדאג לזה אחר כך" |
למי שמחפש דוגמה לסילבוס שעומד בקריטריונים האלו, מומלץ לעיין בהשתלמות מורים SEL במעגל הקשבה — לראות איך נראה מבנה של תהליך עומק.
השתלמות בית ספרית מול קורס אישי: מה באמת יוצר שינוי
שני מורים מאותו בית ספר שלחנו לקורס חיצוני אישי. שניהם חזרו נלהבים. כעבור חודשיים, האחת הפסיקה ליישם כי "אף אחד אחר לא מדבר ככה אצלנו" והשני הפך למשהו כמו "המורה המוזר עם הרגשות".
זה הסיפור שמסביר למה השתלמות בית ספרית עדיפה. כשכל הצוות עובר את אותו תהליך, נוצרת שפה אחידה — אקלים בית ספרי משתנה. תלמיד שעובר ממורה למורה שומע אותם משפטים, אותן נורמות שיח, אותה גישה לקונפליקט. הוא לא צריך "ללמוד מחדש" כל שיעור.
היתרון הנוסף הוא ההתאמה. השתלמות בית ספרית בנויה סביב הסיפורים האמיתיים של הצוות הזה — החרם בכיתה ה'3, המתח בין שתי המורות בשכבה ז', הקושי של המורה החדשה עם משמעת. במרכז אוריאל אנו רואים את ההבדל בכל פעם מחדש: כשהתוכן צמח מתוך השטח, ההטמעה קצרה פי שלושה.
מידע חשוב
קורסים אישיים מתאימים לפיתוח מנהיגות פנימית — לרכזות ולמחנכים שרוצים ללמוד לעומק. אבל הם אינם תחליף להשתלמות בית ספרית. הם מזינים אותה מלמטה. האסטרטגיה האפקטיבית משלבת את השניים: תהליך כלל-צוותי ולצידו בניית "אלופי הטמעה" פנים-בית-ספריים.
כמה שעות באמת צריך כדי לראות שינוי?
יום עיון בודד יוצר השראה. השראה נמוגה תוך שבועיים. לשינוי התנהגותי יציב נדרש רצף — לרוב 30 עד 60 שעות, פרושות לאורך שנה, עם מבנה שמשלב מפגשי הכשרה ומפגשי ליווי יישומי.
| פורמט | היקף שעות | מה ניתן להשיג | מגבלות |
|---|---|---|---|
| יום עיון | 6–8 שעות | חשיפה לרעיון, השראה, מושגים בסיסיים | אפס שינוי התנהגותי בכיתה |
| השתלמות קצרה | 30 שעות | שפה משותפת, כלים בסיסיים, התחלת הטמעה | שינוי חלקי, תלוי במוביל פנימי |
| תהליך עומק | 56–60 שעות | שינוי שגרות אקלים, מדידה, תוצרים | דורש מחויבות הנהלה |
| תהליך רב–שנתי | 120+ שעות | שינוי תרבות בית ספרית עמוק ויציב | תקציב משמעותי |
המודל שאנו ממליצים עליו במרכז אוריאל בנוי משלושה רובדים: מפגשי הכשרה סדנאיים (כ–70% מהזמן), מפגשי ליווי יישומי בתוך הצוות (כ–20%), ומפגשי רפלקציה ומדידה (כ–10%). הפרופורציה הזו מבוססת על עשרות תהליכים שליווינו לאורך השנים.
הכלים הפרקטיים שמורים לוקחים הביתה — לפעמים תוך שתי דקות
שאלה ששואלת אותנו כל מורה בתחילת השתלמות: "תנו לי משהו שאני יכול ליישם מחר בבוקר". והתשובה היא כן — אבל לא במובן של פתרון קסם. במובן של מיקרו–פרקטיקות שאורכות 30 עד 120 שניות וניתנות לשילוב מיידי.
שגרות אקלים בכיתה — שתי דקות בפתיחת שיעור
"צ'ק–אין" קצר: כל תלמיד מסמן באצבעות 1–5 איך הוא מרגיש היום. בלי דיון, בלי תגובה. רק רואים. למורה זה נותן מפת מצב תוך 60 שניות. לתלמידים זה נותן הרגשה שמישהו רואה אותם. שגרה כזו, שחוזרת על עצמה, יוצרת ביטחון — והמלצות ראמ"ה על פיתוח תחושת מסוגלות באמצעות מיומנויות רגשיות מצביעות בדיוק על העוצמה של מיקרו–תרגולים יומיומיים כאלה.
שפה מווסתת בזמן קונפליקט
במקום "תפסיק עכשיו!" — "אני רואה שאתה ממש כועס. אני אתך עוד שתי דקות, תנשום". זה לא ויתור על סמכות. זה ויסות שמוריד את עוצמת הרגש לפני שמטפלים בהתנהגות. ההבדל בתוצאות מורגש כבר בשבוע הראשון.
מעגל הקשבה ככלי לשיח קבוצתי
כשיש אירוע בכיתה — ריב, חרם, אכזבה משותפת — מעגל הקשבה הוא הכלי החזק ביותר שאנו מכירים. כל אחד מקבל זמן לדבר בלי שיפסיקו אותו, אחרים מקשיבים בלי להגיב. שיטת מעגל הקשבה שמרכז אוריאל פיתח לאורך עשרים וחמש שנה — היא לב התהליך שלנו, וגם בכיתה היא יוצרת רגעים שמשנים דינמיקה.
טיפ מומחה
אל תחכו לאירוע גדול כדי לעשות מעגל הקשבה. כשעושים אותו בסיטואציות רגועות — לפני מבחן, בסוף פרויקט, בתחילת שנה — הכיתה לומדת את הכלי כשהיא ממוסדת. ואז, כשמגיע אירוע קשה, הכלי כבר קיים ומוכר.
אמפתיה איננה ויתור על סמכות: על התפר העדין בניהול כיתה
אחד החששות הכי אמיתיים שאנו שומעים ממורים: "אם אני אתחיל להקשיב לרגשות, איך אנהל כיתה? אני לא פסיכולוג". החשש לגיטימי, והתשובה ברורה: סמכות מיטיבה היא ההפך מוויתור.
ניהול כיתה בגישה רגשית מבוסס על שני עוגנים: גבולות ברורים ועקביים, וחיבור אמפתי. אלו לא מנוגדים — אלו תאומים. המלצות ראמ"ה על מניעת אלימות באמצעות נהלים ברורים ויישום עקבי מדגישות בדיוק את החיבור הזה: עקביות + נוכחות רגשית = הפחתת הסלמה.
בפועל זה נראה כך: תלמיד מפריע. המורה לא מתעלמת ולא מתפוצצת. היא ניגשת, אומרת בשקט "אני רואה שקשה לך להתרכז עכשיו. בעוד שתי דקות אני חוזרת לשמוע מה קורה. כרגע אני צריכה שתשב". זה גבול. זה חיבור. זה דה–אסקלציה — בלי לוותר על שום דבר.
טעות נפוצה
מורים שמתחילים ליישם SEL לעיתים מגזימים לצד ה"רך" ומפסיקים להחיל גבולות. זה יוצר בלבול אצל התלמידים. הכלל: אמפתיה ראשונה, גבול מיד אחריה. לא במקומה.
שילוב SEL במקצועות הליבה: בלי לפגוע בהספק
"אין לי זמן לזה — אני צריכה לסיים את חומר המתמטיקה לבגרות". זו טענה צודקת לגמרי, ובדיוק בגלל זה השתלמות טובה מלמדת שילוב SEL בלמידה ולא הוספה שלו על גבי הלמידה.
במקום להקדיש שיעור נפרד לרגשות, מטמיעים מיקרו–פרקטיקות בתוך השיעור הקיים. עבודה בזוגות במתמטיקה? מקדישים 90 שניות בתחילה לתפקידים: מי מסביר ראשון, מי שואל שאלות. רפלקציה על טעות באנגלית? "מה היה קשה במשפט הזה? איך הרגשתם כשטעיתם?" — שתי דקות שמורידות את חרדת הטעות לאורך כל הסמסטר.
הפרדוקס הוא שמורים שמשלבים SEL במקצועות הליבה — מספיקים יותר חומר, לא פחות. כי הזמן שהיה הולך לטיפול בהפרעות, חרדה ואי–נוחות חברתית, חוזר ללמידה.
איך מודדים הצלחה: מה ה-KPI להנהלה
"הרגשנו שזה עזר" זה לא מדד. הצלחה של השתלמות חינוך רגשי נמדדת באופן שיטתי, לפני התהליך ואחריו. שאלון אח"מ של ראמ"ה לצוותי הוראה הוא נקודת התחלה מצוינת — מודד שייכות, מוגנות, מערכות יחסים והתמודדות עם אתגרים חברתיים–רגשיים.
| מדד אקלים | איך מודדים | תדירות |
|---|---|---|
| אירועי משמעת מתועדים | ספירה במערכת בית הספר | חודשי |
| פניות יועצת בגין קונפליקטים | יומן יועצת | חודשי |
| תחושת מסוגלות מורים | שאלון פנימי קצר (5 שאלות) | תחילת/סוף סמסטר |
| שייכות וביטחון רגשי בכיתה | שאלון אח"מ לתלמידים | פעם בשנה |
| היעדרויות והגעה לשיעורים | נתוני נוכחות | חודשי |
| שביעות רצון צוות | שאלון פנימי | סוף שנה |
מדידת אקלים וסביבה פדגוגית לאורך זמן היא מה שמאפשר לבית הספר להראות להורים, לפיקוח ולעצמו — שהתהליך עבד.
ההתנגדויות שתפגשו בחדר המורים — וגם פתרונות
חדר המורים הוא לא חלל סטרילי. כשמכריזים על השתלמות חינוך רגשי, יש מי שמגלגל עיניים. "עוד השתלמות". "אנחנו עושים את זה ממילא". "אין לי כוח לעוד מצגת על רגשות". הציניות הזו לא תוקפנית — היא הגנתית. היא נובעת משחיקת מורים אמיתית ומאכזבות מתהליכים קודמים שלא הוטמעו.
הדרך להתמודד היא לא להיאבק בציניות אלא להכיר בה. במפגש הראשון אנו שואלים: "מה הציפיות שאתם לא רוצים שאכזב? אילו השתלמויות בעבר הרגישו ריקות?" התשובות הופכות לחלק מהחוזה הפסיכולוגי של התהליך.
שלושה מנופים עוזרים להתגבר: התחלה מבעיה אמיתית של הצוות (לא תיאוריה), תוצאה מהירה במפגש הראשון (כלי שעובד מחר), והובלה של ההנהלה. כשהמנהלת בעצמה משתמשת בשפה החדשה — חוסן צוות חינוכי נבנה, ושחיקת המורים מקבלת מענה מערכתי ולא אישי.
מקרה מהשטח
בבית ספר תיכון שליוינו, מורה ותיקה שהגיעה בחשדנות גלויה — הפכה עד המפגש השלישי לאחת ממובילות ההטמעה. מה שינה אותה? שיש מישהו שמקשיב לקושי שלה בשעת חינוך בלי לשפוט ובלי לתת לה פתרון מוכן. בדיוק השיטה שאנו מלמדים.
כמה זה עולה — ומה מצדיק את ההפרש
השאלה הראשונה של מנהלים. והתשובה האמיתית היא: תלוי במה אתם קונים. שש משתנות עיקריות משפיעות על המחיר.
| גורם | השפעה על מחיר | מה מקבלים בפועל |
|---|---|---|
| היקף שעות | 30 ש"ש מול 60 ש"ש | עומק תרגול והטמעה |
| מספר משתתפים | צוות מצומצם מול בית ספר שלם | אינטימיות מול שפה אחידה |
| פורמט | פרונטלי / היברידי / מקוון | איכות התרגול האנושי |
| התאמה לבית ספר | תכנית מדף מול תכנית בהזמנה | רלוונטיות לסיפורים האמיתיים |
| ליווי בין מפגשים | קיים / לא קיים | הטמעה בשטח, לא רק חדר ההשתלמות |
| תוצרים וחומרי עזר | ערכת כלים בית ספרית מול אין | שימור ידע אחרי סיום |
השתלמות זולה ללא ליווי הטמעה לרוב מסתיימת בכלום — וזו ההוצאה היקרה באמת. ההפך, השקעה בליווי יישומי משלמת את עצמה תוך סמסטר ביציבות הצוות והכיתות.
תכנית עבודה להשתלמות בית ספרית: ארבעה שלבים שעובדים
אין דרך אחת נכונה — אבל יש מבנה שראינו עובד שוב ושוב. תכנית הטמעה בית ספרית והכשרת צוות בחינוך רגשי בנויות בארבעה שלבים שאי אפשר לקצר ביניהם.
שלב 1 — אבחון (שבועיים). מיפוי צרכים אמיתי. שאלון קצר לצוות, ראיון עם הנהלה, סקירת אירועים חוזרים. בלי השלב הזה, התכנית גנרית.
שלב 2 — סדנאות חשיפה ובניית שפה (8–12 מפגשים). ידע, תרגול, סימולציות. בניית "ארגז כלים" משותף. כאן נוצרת השפה הבית ספרית.
שלב 3 — ליווי יישומי בכיתות (4–6 מפגשים). המנחה נכנסת לכיתות, צופה, נותנת משוב פרטי, מודלת כלים בעצמה. זה השלב שרוב התכניות מדלגות עליו — וזה השלב שעושה את ההבדל.
שלב 4 — סיכום ומדידה (2 מפגשים). השוואה למדדי הפתיחה, איתור "אלופי הטמעה" בצוות שיובילו הלאה, בניית תכנית שימור לשנה הבאה.
מה מרכז אוריאל מביא לתהליך — מתוך 25 שנה בשטח
מאז 1999, מאלוני אבא הירוקה שליד קריית טבעון, אנו במרכז אוריאל מלמדים, מנחים ומלווים תהליכים של חינוך רגשי חברתי וקבוצות הקשבה. השיטה שפיתחנו — מעגל הקשבה הנרטיבי — היא לב העבודה שלנו עם צוותים חינוכיים.
מה שאנו מביאים לכל השתלמות חינוך רגשי למורים זה לא רק תוכן. זה ניסיון של מאות בוגרי הכשרה שעובדים היום בבתי ספר, ארגונים וקהילות, ואלפי משתתפי סדנאות. זה גישה הוליסטית שמחברת בין ידע אקדמי לבין חכמת המעגל. וזה דבר אחד שאנו מקפידים עליו תמיד — שכל מורה יוצא מהמפגש עם משהו שהוא יכול ליישם מחר בבוקר.
אנו מאמינים שהקשבה עמוקה משנה אנשים. ראינו זאת בעבודה עם זוגות, עם מורים, עם הורים, עם ארגונים. כשבית ספר בוחר בתהליך עומק ולא בהרצאה חד–פעמית — הוא בוחר בשינוי תרבות. וזה מה שאנו יודעים לעשות.
שאלות נפוצות
מתי הזמן הנכון להתחיל?
שאלת בית הספר שלכם זקוקה לתכנית עומק או למפגש חשיפה ראשון? מה הצורך הכי בוער בצוות שלכם השנה? במרכז אוריאל נשמח להקשיב, לחשוב יחד, ולבנות עבורכם תהליך שמתאים בדיוק לבית הספר שלכם — לא תכנית מדף.
טלפון: 054-2600869
עמוד צור קשר באתר מרכז אוריאל.
מרכז אוריאל
בית ספר להכשרת מנחי קבוצות בשיטת מעגל הקשבה — מאז 1999
מרכז אוריאל הוקם בשנת 1999 על ידי נוריה ועירן הלוי, מנחים מוסמכים ובעלי הסמכה בינלאומית כמאמני מנחי מעגלי הקשבה (Council Trainers) מטעם Center for Council — The Ojai Foundation בארה"ב. השניים הם מחלוצי שיטת מעגל ההקשבה בישראל, ומפעילים בית ספר להכשרת מנחי קבוצות בגישה נרטיבית באלוני אבא, עם שלוחה בעמק חפר.
המרכז מציע קורסי הכשרה, סדנאות לזוגות ומשפחות, השתלמויות למורים וסדנאות גיבוש לארגונים — כולם מבוססים על עקרונות של הקשבה עמוקה, תקשורת מקרבת וחיבור אנושי.
כתובת: אלוני אבא, ע"י קריית טבעון
טלפון: 054-2600869
אימייל: info@urielcenter.co.il