לוגו מרכז אוריאל

מרכז אוריאל, שפועל ללא הפסקה מאז שנת 1999 תחת הנהגתם של נוריה ועירן הלוי, הוא בית הספר המוביל בישראל להכשרת מנחי קבוצות בשיטת מעגל הקשבה (Council) בגישה נרטיבית. השניים מחזיקים הסמכה בינלאומית כמאמני מנחים (Council Trainers) מטעם Center for Council – The Ojai Foundation בארה"ב, ומלווים מזה למעלה משני עשורים הורים, זוגות, אנשי חינוך וארגונים דרך כלי ההקשבה העמוקה. המאמר שלפניכם מבוסס על הניסיון המצטבר שלנו בליווי מאות הורים למתבגרים בסדנאות ובמעגלים.

1999
שנת הקמת מרכז אוריאל
Ojai Foundation
הסמכה בינלאומית כמאמני מנחים
אלוני אבא
ליד קריית טבעון

בת השש-עשרה חוזרת מבית הספר, זורקת "היי" לכיוון המטבח, ונעלמת מאחורי דלת. שואלים אותה איך היה – "בסדר". שואלים אם אכלה – "כן". שואלים מה קרה עם החברה שרבה איתה – "עזבי". ההורה נשאר עם צלחת חמה, עם דאגה, ועם התחושה המוזרה שהוא הפך לדייר בבית של מישהו אחר.

זה לא כישלון הורי. זו נקודת מפנה בקשר, וכמו כל נקודת מפנה היא דורשת שפה חדשה. סדנה להורים לנוער נועדה בדיוק לרגע הזה: מרחב בטוח שבו הורים מניחים את הקושי על השולחן, מקשיבים זה לזה, ולומדים כלים שאפשר לנסות כבר באותו ערב.

אנו במרכז אוריאל מלווים קבוצות מזה שנים ארוכות, ומכשירים מנחי קבוצות בשיטת מעגל הקשבה מאז 2009. מה שראינו שוב ושוב אצל הורים למתבגרים פשוט ועקבי: כשההורה משנה את איכות ההקשבה שלו, הנער מגיב אחרת – עוד לפני שהוא יודע להסביר למה.

תוכן עניינים
+

שמונה בערב, הדלת סגורה, והבית שקט מדי

זה לא כישלון הורי. זו נקודת מפנה בקשר, וכמו כל נקודת מפנה היא דורשת שפה חדשה. סדנה להורים לנוער נועדה בדיוק לרגע הזה: מרחב בטוח שבו הורים מניחים את הקושי על השולחן, מקשיבים זה לזה, ולומדים כלים שאפשר לנסות כבר באותו ערב.

תובנה מקצועית
כשההורה משנה את איכות ההקשבה שלו, הנער מגיב אחרת – עוד לפני שהוא יודע להסביר למה. זו תופעה שחוזרת שוב ושוב במעגלים שאנו מנחים מאז 2009.

להצטרפות לסדנת הורים לנוער

למה סדנת הורים למתבגרים מזיזה את האווירה בבית מהר יותר משיחת מוסר?

הטפה מייצרת עמדה: אחד יודע, השני צריך להשתנות. סדנת הורים עובדת אחרת – היא מפרקת סיטואציה אמיתית מהשבוע האחרון, בודקת מה ההורה אמר, מה הנער שמע, ואיפה בדיוק נפל החיבור. זו למידה דרך התנסות, לא הרצאה על הורות מתבגרים.

במרכז אוריאל, שהוקם ב-1999 ומכשיר מנחים בשיטת מעגל ההקשבה הנרטיבי מאז 2009, הגישה רכה ולא שיפוטית במכוון: הורה שמרגיש נשפט מתגונן, והורה מתגונן חוזר הביתה עם עוד אשמה במקום עם כלי.

הכוח השני הוא הקבוצה. כשהורה שומע הורה אחר מתאר בדיוק את הריב שלו על שעת חזרה, משהו נרגע. "אני לא לבד בזה" הוא אחד המשפטים הנפוצים ביותר במפגש הראשון, והוא לבדו משפר את האווירה בבית.

מה באמת קורה בתוך מעגל של הורים לנוער

הורים במעגל הקשבה משתפים חוויות מהבית

המעגל מתחיל בשקט קצר. יושבים במעגל, בלי שולחן שמפריד, ומי שמחזיק את חפץ הדיבור מדבר – השאר מקשיבים בלי לייעץ, בלי לתקן, בלי "אצלי זה עבד ככה".

מקרה מהשטח
הורה מספר על ערב שבו צעק על הבן ואחר כך התיישב במכונית ובכה. אף אחד לא ממהר לפתור. הסיבוב ממשיך, ואחר כך חוזרים אליו – והפעם השאלות רכות: מה הרגשת רגע לפני הצעקה? מה היה קורה אם היית יוצא מהחדר לחצי דקה?

העבודה עם סיפורי חיים היא לב השיטה. הורה שמצליח לספר את הסיפור שלו במרחב בטוח מגלה בתוכו כוחות שלא ראה, וכשהוא חוזר הביתה הוא מביא איתו את אותה נוכחות רגועה בדיוק. זה לא טריק תקשורתי – זו הקשבה עמוקה שהופכת להרגל.

איך מדברים כך שמתבגרים יקשיבו – ואיך מקשיבים כך שהם ידברו?

"איך היה בבית הספר?" נשמעת כמו שאלה תמימה, ובאוזן של בן חמש-עשרה היא נשמעת כמו חקירה יומית עם תשובה ידועה מראש. תקשורת עם מתבגר משתפרת ברגע שמחליפים חקירה בהזמנה.

נסו: "מתי נוח לך לדבר – עכשיו או אחרי המקלחת?" או "את רוצה שאקשיב, או שנחשוב יחד על פתרון?". השאלה השנייה מחזירה לנער בחירה, והבחירה מפחיתה התנגדות יותר מכל נימוק הגיוני.

שיקוף רגש בלי דרמה עושה עבודה דומה: "נשמע שזה היה יום מעצבן" סוגר פחות דלתות מ"אמרתי לך שזה יקרה". גם אנשי המקצוע של שפ"י מדגישים בפני הורים אמפתיה, הקשבה וחיזוק נקודות כוח כבסיס לקשר עם מתבגרים צעירים.

ארבע טעויות שחוזרות כמעט בכל קבוצת הורים

הראשונה: לענות על עובדות במקום על רגש. הנער אומר "המורה שונאת אותי", וההורה מסביר שזה לא הגיוני. השיחה נגמרה.

השנייה: לנהל שיחה חשובה ברגע הגרוע ביותר – בפתח הדלת, מול מסך, או בשיא הכעס. עיתוי הוא חצי מהתוכן.

השלישית: לערבב גבול עם עלבון. "לא יוצאים אחרי אחת" הוא גבול. "אתה בכלל לא חושב על אף אחד חוץ מעצמך" הוא פצע.

טעות נפוצה
לוותר על ההקשבה כי "ממילא הוא לא מדבר". במעגלים שלנו ראינו הורים שהחזיקו שתיקה מכבדת שבועיים, בלי לחץ ובלי חקירות, ואז קיבלו שיחה ארוכה במטבח בחצות. הנער בדק אם המרחב באמת בטוח, ורק אחר כך נכנס אליו.

הצבת גבולות למתבגרים בלי להיגרר למאבקי כוח

הורים מסכימים יחד על גבולות עקביים לנוער

סמכות הורית בגיל ההתבגרות לא נשענת על פחד ולא על עונשים יצירתיים. היא נשענת על עקביות, על נוכחות ועל קשר שממשיך להתקיים גם אחרי ריב.

טיפ מומחה
גבול שעובד הוא קצר, ידוע מראש, ויש לו תוצאה שההורה מסוגל לעמוד בה. "אם הטלפון נשאר בחדר בלילה, הוא נטען במטבח משבוע הבא" עדיף על נאום של עשרים דקות שנגמר באיום שאיש לא ייישם.

הדרך המכבדת לקבוע כללים על שעות חזרה, לימודים ועזרה בבית היא לשבת יחד ולנהל שיחה מסודרת שבה לכל אחד יש תור. מעגל הקשבה משפחתי הוא כלי פשוט לזה: כולם במעגל, מדברים בתורות, והכלל היחיד הוא שלא קוטעים. הסכם שנולד כך נשמר הרבה יותר מהנחתה.

הורות מול מסכים, וואטסאפ ורשתות: איפה עובר הקו?

הפער בין הורים לנוער בכל מה שקשור לרשת אינו פער טכני אלא פער של עולמות. הנער לא "מבזבז זמן בטלפון" – שם נמצאת החברה שלו, שם הוא נפגע ושם הוא נבנה.

אמנה דיגיטלית משפחתית מורידה חיכוך: שעה שבה המכשירים יוצאים מחדרי השינה, הסכמה על מה מותר לפרסם ומה לא, ומשפט אחד קבוע – "אם קורה משהו מטריד ברשת, אפשר לספר לי בלי להיענש". המשפט האחרון שווה יותר מכל אפליקציית ניטור.

משרד החינוך מפרט בפורטל ההורים עקרונות להתנהלות מיטבית ברשת, כולל מאפייני בריונות ברשת – בסיס טוב לשיחה משפחתית שנשענת על ערכים ולא על חשדנות.

כשהמתבגר נחשף לשיימינג או לתוכן פוגעני

הצעד הראשון הוא להוריד את עוצמת התגובה. הורה שנכנס לפאניקה או מחרים מיד את המכשיר מלמד את הילד לשתוק בפעם הבאה. אספו מידע, שמרו צילומי מסך, ותגידו בקול: "טוב שסיפרת לי".

הצעד השני הוא לא להתמודד לבד. מוקד 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ונוער ברשת, נותן מענה מקצועי להורים במקרים של פגיעה, הטרדה או חשיפה לתכנים פוגעניים.

חוסר מוטיבציה בלימודים: איך מפסיקים לתפקד כשוטר של הבית

הורה שרודף אחרי מטלות הופך את הלימודים לזירת מאבק בינו לבין הנער, ואז מי שמפסיד הוא הקשר. הפרדת האחריות עושה סדר: ההורה אחראי על התנאים – שקט, שעות שינה סבירות, זמינות לעזרה. המתבגר אחראי על הביצוע ועל התוצאה.

במקום נאום שבועי, נסו שיחת תכנון של עשר דקות בזמן קבוע: מה יש השבוע, מה הכי לוחץ, במה אפשר לעזור. שתי שאלות וסיכום קצר – ולא מילה מעבר.

מתבגר שלא משתף פעולה בדרך כלל מגן על משהו: פחד מכישלון, עייפות, קושי חברתי שאיש לא ראה. בקבוצות ההורים שלנו אנו מזמינים לבדוק קודם מה עומד מאחורי הדחיינות, ורק אחר כך לדבר על לוח זמנים.

מיפוי: מה מטריד אתכם בבית ומה עושים עם זה בסדנה

הקושי בבית מה קורה עם זה בסדנה
"הוא לא מדבר איתי בכלל" תרגול הקשבה במעגל, החלפת שאלות חוקרות בהזמנות פתוחות, ותרגול בית שבועי
ריבים יומיומיים על שעות ומטלות ניסוח גבול קצר, בחירת תוצאה שאפשר לעמוד בה, ותרגול שיחת תיקון אחרי הסלמה
מסכים, רשתות ופרטיות בניית אמנה דיגיטלית משפחתית והסכמה על ערוץ דיווח בטוח בלי ענישה
תחושת אשמה ובדידות הורית מרחב בטוח ולא שיפוטי, נרמול דרך סיפורי הורים אחרים, וחיזוק נקודות הכוח שכבר קיימות
חוסר אחידות בין שני ההורים שיחה מונחית על ערכים משותפים וניסוח כללי בית שנשמעים אותו דבר משני הצדדים

המיפוי הזה הוא גם כלי בחירה: הורה שמזהה את עצמו בשתי שורות ומעלה, בדרך כלל מרוויח מתהליך קבוצתי יותר מאשר מהרצאה בודדת.

קבוצה או ליווי פרטני – מה מתאים למשפחה שלכם?

קריטריון סדנה קבוצתית הדרכה פרטנית
מטרה כלים מעשיים, נרמול הקושי וחיזוק ההורה מענה ממוקד למצב ספציפי או למשבר
דינמיקה למידת עמיתים וחכמת המעגל מיקוד אישי ועומק בקצב אחד
התאמה אישית בינונית – דרך דוגמאות מהחיים של המשתתפים גבוהה מאוד
דיסקרטיות בינונית, במסגרת כללי סודיות של הקבוצה מלאה
עלות יחסית נגישה יותר לתהליך ארוך השקעה גבוהה יותר לכל מפגש
למי מתאים במיוחד הורים שמחפשים מסגרת, כלים ותמיכה מתמשכת מורכבות גבוהה או צורך במענה מיידי

שילוב של השניים לגיטימי לחלוטין: קבוצה כמסגרת קבועה, ולצידה כמה פגישות אישיות סביב נקודה בוערת.

התקשרו עכשיו לבירור התאמה

איך יודעים שהתהליך עובד? המדדים שאנחנו בודקים

שינוי בהורות למתבגרים לא נמדד בזה שהנער פתאום מספר הכול. הוא נמדד בפרטים קטנים שקל לפספס בלי לשים לב אליהם מראש.

מה בודקים איך זה נראה בשבועות הראשונים
משך ההסלמה ריב שנמשך שעה מתקצר לעשר דקות ואחריו שיחת תיקון
יחס שיחות פחות הערות מתקנות, יותר רגעים קלים
יוזמה של הנער הוא נכנס למטבח בלי שקראו לו, גם אם רק לדקה
תגובת ההורה שנייה של עצירה לפני התגובה במקום מענה אוטומטי
הסכמים כלל אחד לפחות שנשמר שבועיים ברציפות בלי מאבק
מידע חשוב
אנו ממליצים להורים לרשום לעצמם בתחילת התהליך שלושה מדדים אישיים. בלי זה, קל לזלזל בהתקדמות אמיתית רק בגלל שבוע גרוע אחד.

כשהורה אחד מרכך והשני מקשיח

אחד המצבים שמפילים יישום בבית: אבא שמכריז על נהלים, אמא שמבטלת אותם בשקט אחרי חצי שעה – או להפך. הנער לומד מהר לאיזה הורה לפנות, והמערכת הזוגית משלמת את המחיר.

הפתרון אינו שההורים יסכימו על הכול. הוא שיסכימו על שלושה כללים בלבד שנשמעים זהים משני הצדדים, וששאר הוויכוחים ינוהלו ביניהם, לא מול הילד.

במעגל הקשבה זוגי אנו מזמינים כל אחד לספר מה הוא מפחד שיקרה אם ייתן יותר, ומה הוא מפחד שיקרה אם יחמיר. כמעט תמיד מתגלה שהשניים שומרים על אותו דבר בדיוק – רק בשתי שפות שונות. הרגע שבו זה מתברר הוא נקודת המפנה של הרבה זוגות שעברו אצלנו תהליך.

דגלים אדומים: מתי סדנת הורים אינה המענה המספיק

סדנה נותנת כלים, שפה וחיזוק – ויש מצבים שדורשים במקביל מענה טיפולי מקצועי. הסתגרות ממושכת שבה הנער מנתק קשר עם חברים, שינוי חד בשינה או בתיאבון, נפילה חדה בתפקוד, שימוש בחומרים, פגיעה עצמית או אמירות על מוות ועל רצון להיעלם.

מידע חשוב
משרד הבריאות מפרט באתר "בנפש בריאה" מידע על זיהוי מוקדם של סיכון אובדני. אמירה של נער על פגיעה עצמית מחייבת פנייה מיידית לגורם מקצועי – יועצת בית הספר, השירות הפסיכולוגי-חינוכי, רופא המשפחה או מוקד חירום.

הורים שנמצאים בתהליך קבוצתי ובמקביל בליווי טיפולי מדווחים שדווקא השילוב מחזיק אותם: מקום אחד לכלים, מקום אחד למצוקה.

מה מייחד את סדנת ההורים לנוער במרכז אוריאל

הבסיס הוא מעגל ההקשבה הנרטיבי – שיטה שאנו מלמדים ומעבירים למנחי קבוצות מאז 2009, ושמושתתת על שוויון ערך האדם ועל דיבור מהלב. אין בה אבחון של הילד ואין בה דירוג הורים.

המעבר המרכזי שאנו מציעים הוא מ"לתקן את הנער" ל"לשפר את הקשר". ברגע שההורה מפסיק לנהל פרויקט שיפור ומתחיל להיות נוכח, חלק ניכר מהמאבקים מאבד קיטור.

המפגשים מתקיימים באלוני אבא, ליד קריית טבעון – מרחב ירוק ושקט שעושה חצי מהעבודה עוד לפני שמתחילים לדבר. הכלים שנלמדים ניתנים ליישום כבר באותו ערב, ולא נדרשת שום היכרות קודמת עם עולם ההנחיה.

מהנחיית קבוצות להורות: למה זה קשור

הורה שמשתתף במעגל לומד בעצם את אותם עקרונות שמנחה קבוצות לומד בקורס המנחים שלנו: להחזיק מרחב בטוח, לא למהר לפתור, לשאול שאלה שמזמינה סיפור, ולתת לשתיקה לעשות את שלה.

לא מעטים מההורים שהגיעו אלינו בגלל קושי עם בן או בת גילו שהם רוצים להמשיך – ומצאו את עצמם בשנה שאחר כך בהכשרה להנחיית קבוצות, מנחים מעגלים בבית הספר של הילדים, בקהילה או במקום העבודה. קורס המנחים בשיטת המעגל נפתח פעם בשנה, בחודש אוקטובר.

לפרטים על קורס הנחיית מעגלים

איך נראה המפגש הראשון, ומה לוקחים ממנו הביתה

המפגש הראשון מתחיל בהיכרות במעגל: כל אחד אומר מה הביא אותו, בלי שאיש מגיב. כבר בשלב הזה יורדת רמת המתח בחדר, כי מתברר שהסיפורים דומים להפליא.

אחר כך עובדים על מקרה אחד שהורה מביא מהשבוע – סיטואציה קונקרטית, לא תיאוריה. מפרקים אותה יחד, בודקים חלופות, ומתרגלים בקול את המשפט שאפשר להגיד בפעם הבאה.

הביתה לוקחים דבר אחד. לא עשרה. אחד: שאלה שמחליפים, שתיקה שמחזיקים, גבול שמנסחים מחדש. הורה שמנסה ליישם הכול בבת אחת מייצר בבית בלבול, והנער מריח שינוי מלאכותי ממרחק. מהלך קטן ועקבי עושה יותר מהפכה מאשר שיחה גדולה אחת.

שאלות שהורים שואלים אותנו לפני שנרשמים

האם הסדנה עוזרת גם כשהמתבגר מסרב לשתף פעולה?
+

כן, ודווקא אז היא רלוונטית במיוחד. משפחה היא מערכת: כשהורה משנה את דפוס התגובה שלו – מפסיק להיגרר לוויכוח, מנסח גבול אחר, מקשיב אחרת – הנער נאלץ להגיב אחרת. אין צורך בהסכמה שלו ואין צורך שיֵדע שאתם בתהליך.

כמה מפגשים כוללת סדנה להורים לנוער?
+

סדנאות הורים בנויות כתהליך של סדרת מפגשים שבועיים, מפני שהשינוי מתרחש בין המפגשים – בבית – ולא בחדר. המבנה המדויק והמועדים הקרובים משתנים בהתאם לקבוצה שנפתחת, ואפשר לברר אותם מולנו לפני ההרשמה.

אפשר להגיע כהורה יחיד, בלי בן או בת הזוג?
+

בהחלט. הרבה הורים מגיעים לבד, וכשההורה השני אינו בתמונה או אינו מעוניין – עדיין רואים שינוי, בזכות עקביות בצד אחד. שני הורים שמגיעים יחד מקצרים את הדרך, אך זה אינו תנאי.

מה ההבדל בין סדנה לבין טיפול משפחתי?
+

סדנה היא תהליך למידה חווייתי, קבוצתי, שמתמקד בכלים ובחיזוק ההורה. טיפול הוא מענה קליני למצוקה של הילד או המשפחה. במצבים של מצוקה נפשית משמעותית, השניים משלימים זה את זה ואינם מחליפים זה את זה.

מה קורה אם אני מתבייש לספר על מה שקורה אצלנו בבית?
+

אין חובת שיתוף. אפשר לשבת במעגל ולהקשיב, ולבחור מתי ואם לדבר. הסודיות היא כלל יסוד בקבוצה, והאי-שיפוטיות אינה סיסמה אלא אופן עבודה: לא מייעצים למי שמשתף, לא מתקנים אותו, ולא מספרים את סיפורו בחוץ.

הילד שלי בן 12, זה מוקדם מדי?
+

גיל 11–13 הוא זמן מצוין להיכנס לתהליך, לפני שדפוסי המאבק מתקבעים. הורים שמתחילים מוקדם מגיעים לשנים הסוערות עם שפה משותפת שכבר עובדת בבית.

ומה אם ניסינו כבר הרצאות וסדנאות ולא קרה כלום?
+

הרצאה נותנת ידע; מעגל נותן התנסות. ההבדל הוא בין לשמוע מה כדאי להגיד לבין לתרגל את המשפט בקול, לשמוע איך הוא נשמע, ולחזור איתו הביתה לניסיון אמיתי.

מה הייתם רוצים שיהיה שונה בבית שלכם בעוד חודש?

אם השאלה הזו עוררה בכם תמונה ברורה – ערב אחד שקט יותר, שיחה אחת שלא נגמרת בטריקת דלת – זה כבר נקודת פתיחה מצוינת לתהליך. נשמח לשמוע מכם, לענות על שאלות ולבדוק יחד איזו מסגרת מתאימה לכם: סדנה להורים לנוער, ליווי אישי או הצטרפות לקהילת הלומדים שלנו בהנחיית קבוצות במעגל הקשבה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם

מרכז אוריאל - נוריה ועירן הלוי

מרכז אוריאל – נוריה ועירן הלוי

בית ספר להכשרת מנחי קבוצות בשיטת מעגל הקשבה

מרכז אוריאל הוקם בשנת 1999 על ידי נוריה ועירן הלוי, מנחים מוסמכים ובעלי הסמכה בינלאומית כמאמני מנחי מעגלי הקשבה (Council Trainers) מטעם Center for Council – The Ojai Foundation בארה"ב. השניים הם מחלוצי שיטת מעגל ההקשבה בישראל, ומפעילים בית ספר להכשרת מנחי קבוצות בגישה נרטיבית באלוני אבא, עם שלוחה בעמק חפר. המרכז מציע קורסי הכשרה, סדנאות לזוגות ומשפחות, השתלמויות למורים וסדנאות גיבוש לארגונים – כולם מבוססים על עקרונות של הקשבה עמוקה, תקשורת מקרבת וחיבור אנושי.

מיקום: אלוני אבא, ליד קריית טבעון  |  טלפון: 054-2600869  |  אימייל: info@urielcenter.co.il

אתר מרכז אוריאל  |  עמוד הפייסבוק שלנו