
מרכז אוריאל — מוביל בהכשרת מנחי מעגלי הקשבה מאז 1999
בית ספר להכשרת מנחי קבוצות בשיטת מעגל ההקשבה הנרטיבי
הנחיית מעגל נשים: מדריך פרקטי, כלים ואתיקה למנחות
דמייני חדר עם שתים-עשרה נשים יושבות במעגל על כריות. באמצע פרח, נר, ואבן קטנה שעוברת מיד ליד. כשהאבן מגיעה לאחת מהן, היא מדברת. כשהיא לא – היא מקשיבה. אין ראש שולחן, אין מי שמנהל את השיחה מלמעלה, אין מי שממהר להגיב או "לתקן" את מה שנאמר. יש רק נוכחות. וזה בדיוק המקום שאנחנו רוצות להביא אותך אליו – גם כמשתתפת, וגם כמנחה.
הנחיית מעגל נשים היא אחת המיומנויות העמוקות ביותר שאישה יכולה לרכוש: להחזיק מרחב שבו נשים אחרות יכולות לפגוש את עצמן. במרכז אוריאל אנו מלמדים את השיטה הזו – מעגל הקשבה נרטיבי – מאז 1999, ולפני שאישה לומדת להנחות, אנו תמיד ממליצים לה לחוות את המעגל מבפנים. אם את בתחילת הדרך, ניסיון אישי במעגל הוא הצעד הראשון הנכון – לפני שאת ניגשת ללמד אחרות.
תוכן עניינים
+
למה נשים היום מחפשות מעגל, ולא עוד קבוצת ווטסאפ
יש משהו שקורה בשנים האחרונות: נשים מתקשרות אלינו ואומרות משפט כמעט זהה – "אני מחוברת לכל העולם, ואני מרגישה לבד". הפידים מלאים, השיחות רדודות, ואפילו חברות ותיקות מתחלפות בהודעות קוליות של דקה במקום לשבת סביב שולחן.
המעגל עונה על צורך עתיק. נשים ישבו במעגלים אלפי שנים לפני שהיה לזה שם – סביב אש, ליד באר, בזמן טחינת חיטה. המרחב השבטי הזה, שבו קול אחד נשמע ואחריו קול, ואף אחת לא ממהרת לפתור לך את הבעיה – הוא בדיוק מה שנשים מחפשות עכשיו. הנחיית מעגל נשים היא המקצוע של יצירת המרחב הזה מחדש, בכוונה, בכללים, ובאהבה.
תובנה מקצועית
נשים שהשתתפו לפחות בשמונה מעגלי הקשבה מדווחות על שינוי משמעותי ביכולת ההקשבה שלהן בחיי היום-יום – בבית, בעבודה ובזוגיות. המעגל הוא לא רק חוויה; הוא אימון לנוכחות.
הנחיה נשית: מה זה אומר בפועל?
המילה "הנחיה" מסתובבת הרבה בשוק, אבל הנחיה נשית היא לא מה שרוב האנשים חושבים. היא לא הרצאה. היא לא סדנת "כלים" של שעתיים. היא לא אישה כריזמטית שעומדת מול קבוצה ומעבירה תוכן.
הנחיה נשית היא היכולת להחזיק מרחב. להיות שם. לדעת מתי לשאול שאלה ומתי לשתוק. לתת לכל קול להישמע – גם לזה השקט, גם לזה שרועד, גם לזה שאף פעם לא מדבר על עצמו. אנו במרכז אוריאל מלמדים את זה כפרקטיקה יומיומית: מעבר מהובלה סמכותית של "אני יודעת ואת תלמדי" – להחזקה שוויונית של "אנחנו כאן ביחד, וכל אחת מביאה את החכמה שלה".
שלושה עקרונות עומדים בבסיס ההנחיה הנשית: שוויון ערך – שכל דוברת שווה בערכה לכל אחרת בחדר. הקשבה מהלב – שהיא לא ניתוח ולא תגובה, אלא נוכחות מלאה. ודיבור בגוף ראשון – "אני מרגישה" ולא "אנחנו הנשים תמיד…".
ההבדל בין שיחה חופשית לבין מעגל מובנה
נשים שואלות אותנו הרבה: "אבל אני כבר יושבת עם חברות שלי ומדברת. למה צריך מעגל?". התשובה טמונה במבנה. שיחה חופשית נסחפת. מישהי מתחילה לספר על משהו כואב, ומיד אחרת קופצת: "בדיוק כמו שקרה לי!" – והסיפור הראשון נעלם. במעגל, זה לא קורה.
הכלי המרכזי שמייצר את ההבדל הוא "חפץ הדיבור" – אבן, פרח, נוצה, כל דבר שנבחר בהתחלה כסמן. מי שאוחזת בו – מדברת. מי שלא – מקשיבה. פרקטיקה זו של העברת חפץ להסמכת רשות הדיבור מופיעה גם במסמכים פדגוגיים רשמיים בישראל, למשל במסמך משרד החינוך על תקשורת בין-אישית, שמציג את הכלי כטכניקה יסודית לניהול מעגלי הקשבה. זה לא רק "טקס נחמד" – זו טכניקה עם ערך פדגוגי מוכח.
טעות נפוצה
מנחות מתחילות רבות דולגות על חפץ הדיבור כי הוא נראה להן "ילדותי". זו טעות קריטית. חפץ הדיבור הוא לא סמל – הוא מנגנון פסיכולוגי שמונע הפרעה, מבטיח שמיעה ויוצר שוויון בין הדוברות. בלעדיו, המעגל קורס לשיחת חברות.
איך נראה מבנה של מפגש מעגל נשים?

אחת השאלות שנשים שואלות בכל פעם שהן נכנסות לקורס הנחיית קבוצות שלנו היא: "מה עושים במפגש בפועל?". מבנה מעגל נשים אינו מקרי. הוא נבנה כדי לתמוך בעומק בלי להעמיס, לפתוח בלי להציף, ולסגור בלי להשאיר משתתפות פתוחות.
מפגש טיפוסי של 90 דקות כולל חמישה שלבים: טקס פתיחה קצר שיוצר כוונה משותפת, הצגת כללי המרחב הבטוח, סבב שיתוף ראשוני (Check-in), תרגיל מרכזי או שאלה מנחה שסביבה נבנה המפגש, וטקס סיום. כל שלב הוא נשימה. אין למהר בין השלבים, ואין לוותר עליהם.
לוח זמנים מפורט למפגש של 90 דקות
| שלב | זמן משוער | מטרה |
|---|---|---|
| טקס פתיחה והכוונה | 10 דקות | מעבר מהיום-יום למרחב |
| הצגת כללי המרחב | 10 דקות | בניית אמון וסודיות |
| סבב Check-in | 20 דקות | נראות של כל משתתפת |
| תרגיל/שאלה מרכזית | 35 דקות | העמקת התהליך |
| עיבוד קצר | 10 דקות | עיגון מה שעלה |
| טקס סיום | 5 דקות | חתימה וחזרה החוצה |
הכללים שבונים את המרחב הבטוח
נשים לא נפתחות בגלל שהמנחה נחמדה. הן נפתחות בגלל שהן יודעות מה מותר ומה אסור. הכללים – שאנו קוראים להם "הסכמות המרחב" – הם הפיגומים שמאפשרים את העומק. בלעדיהם, המעגל הופך לשיחת סלון.
הכללים הבסיסיים שמלמדים במרכז אוריאל כוללים: סודיות מוחלטת (מה שנאמר במעגל נשאר במעגל), דיבור בגוף ראשון בלבד, בלי עצות אלא אם התבקשו במפורש, זכות מלאה לדלג על תור, וכבוד לזמן של כל דוברת. מסמך רשמי של משרד החינוך – מוגנות מורים ברשת – מבסס עקרונות דומים של שיח ללא שיפוטיות והבחנה בין הקשבה להסכמה. הקשבה איננה הסכמה. משפט אחד זה, כשמסבירים אותו נכון בתחילת מעגל, פותח את הלב של המשתתפות.
טיפ מומחה
אל תקראי את הכללים מרשימה. הצגי כל כלל כסיפור קצר – "פעם אחת היה מעגל שבו…" – והמשתתפות יזכרו אותם עמוק יותר מכל הצגה יבשה. סיפור נוגע בגוף; רשימה נוגעת רק בראש.
סודיות ואתיקה: מה שנאמר במעגל נשאר במעגל
הכלל הראשון והחשוב ביותר במעגל הוא סודיות. זה נשמע פשוט, אבל בפועל דורש הרבה יותר מהצהרה. אנו מבקשות מהמשתתפות להסכים במפורש, בקול, בתחילת כל סדרה חדשה. ההסכמה המפורשת יוצרת מחויבות שונה לגמרי מהסכמה שבשתיקה.
אתר עזרה עצמית ישראל מדגיש בבירור שהחלטה משותפת ומפורשת על סודיות היא הבסיס שבונה אמון בקבוצה ומפחית חשש לשיתוף. במרכז אוריאל אנו מלמדים לנסח את הסודיות בשני מישורים: מה שסיפרת אחרת – לא יוצא מהחדר. מה שאני עצמי עברתי – מותר לי לספר בחוץ, בגוף ראשון בלבד. הבחנה זו מונעת אי-נעימויות מאוחר יותר, ומשאירה את הבעלות של כל אישה על הסיפור שלה.
מידע חשוב
הפרת סודיות היא הסיבה הנפוצה ביותר לפרוק של מעגל קבוצתי. מנחה מקצועית יודעת לחזק את הסכמת הסודיות מחדש בתחילת כל מפגש – לא כהאשמה, אלא כטקס חידוש המחויבות המשותפת.
הבחנה קריטית: מעגל אינו טיפול פסיכולוגי
זו נקודה שאנו חוזרים עליה שוב ושוב בהכשרות: מנחת מעגל אינה מטפלת. גם אם משתתפת בוכה, גם אם עולה זיכרון כואב, גם אם הרגע נראה "טיפולי" – התפקיד שלנו הוא להחזיק, לא לטפל. ההבחנה הזו מגינה גם על המשתתפות וגם על המנחה.
קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, כפי שמובא במסמך מבוא לקוד האתיקה, מדגיש את הצורך של איש מקצוע להכיר את גבולות סמכותו ולפעול בתחומם בלבד. עיקרון זה תקף גם למנחת מעגל: לדעת מה את יודעת לעשות – ובעיקר לדעת מה את לא. כשמשתתפת מגיעה לעומק שדורש טיפול מקצועי, המנחה יודעת להפנות בחום ובאחריות לאיש מקצוע מתאים. זו לא כישלון של המעגל – זו החוכמה שלו.
טעות נפוצה
מנחות מתחילות נוטות "להיכנס" לתוך התוכן הרגשי של משתתפת ולנסות לסייע לה לעבד אותו. זה חורג מתפקיד המנחה. עומקה של ההחזקה מדוד לא בכמות שנאמר – אלא באיכות הנוכחות של המנחה.
ארגז הכלים של מנחת מעגל
מנחה טובה אינה תלויה בכריזמה. היא תלויה בארגז כלים עשיר שממנו היא שולפת את הכלי הנכון לרגע הנכון. ככל שהניסיון גדל, כך הכלים הופכים אינטואיטיביים – אבל בהתחלה, כדאי שיהיה לך "בנק כלים" מסודר.
הכלים המרכזיים שאנו מלמדות במסלול לימודי הנחיית קבוצות – תוכנית הלב השומע כוללים סיפור נרטיבי, כתיבה אינטואיטיבית, עבודה עם קלפים משליכים, תרגילי גוף ונשימה, שילוב אלמנטים מהטבע (אבן, ענף, פרח), ודמיון מודרך קצר. כל כלי משרת מטרה שונה – יש כלים שפותחים, יש כלים שמעמיקים, ויש כלים שמעגנים.
מקרה מהשטח
בוגרת קורס שלנו, מנחה מעגלים בצפון הארץ, שיתפה שהכלי שהכי שינה את המפגשים שלה הוא הכנסת עצם מהטבע לאמצע. משתתפות שהיו מסוגרות בתחילה התחילו לדבר על האבן כאילו הן מדברות על עצמן – והדלת נפתחה.
איך בוחרים שאלה מנחה שעובדת?
שאלה מנחה טובה היא הלב של המפגש. שאלה גרועה – משאירה את המשתתפות בשכל. שאלה טובה – מורידה אותן ללב. ההבדל בין השתיים הוא לרוב במילה אחת.
שאלה תיאורית ("מה עשית השבוע?") תקבל תשובות רדודות. שאלה חוויתית ("מתי הרגשת השבוע רגע של אמת עם עצמך?") תפתח את החדר. אנו מלמדות לנסח שאלות שמתחילות ב"מתי", "איפה בגוף", "איזה חלק בי" – במקום "למה" ו"מה חשבת". "למה" מפעיל הגנה. "מתי" מזמין זיכרון וגוף. הבחירה בין שני הניסוחים היא ההבדל בין מפגש שטחי למפגש שמזיז.
תובנה מקצועית
הכינו תמיד שאלת גיבוי. לפעמים שאלה ראשונה לא "עובדת" באותו מפגש – האנרגיה שונה, הקבוצה מגיעה עייפה, הנושא רגיש יותר מהצפוי. שאלת גיבוי עדינה יותר היא חלק מהמקצועיות.
טבלת השוואה: מעגל נשים מול קבוצת תמיכה מול סדנה לימודית

נשים מתבלבלות בין הפורמטים השונים, ולא בכדי – יש חפיפה ביניהם. אבל ההבדלים מהותיים, וכשמנחה מבינה אותם, היא יודעת בדיוק מה היא מציעה למשתתפות שלה.
| פרמטר | מעגל נשים | קבוצת תמיכה | סדנה לימודית |
|---|---|---|---|
| מטרה | נוכחות וחיבור | פתרון קושי משותף | רכישת ידע וכלים |
| סוג סמכות | שוויונית – מחזיקת מרחב | מנחה/מומחה מקצועי | מרצה/מורה |
| דינמיקה | סבבים וקצב הלב | דיאלוג חופשי | מבנה לימודי מובנה |
| עומק הרגש | גבוה, בהחזקה | גבוה, לעיתים טיפולי | נמוך-בינוני |
| למי מתאים | מי שמחפשת שייכות | מי שמתמודדת עם נושא ספציפי | מי שרוצה ללמוד תוכן |
מה עושים כשמישהי משתלטת על השיח?
זה יקרה. תמיד יש משתתפת אחת שנוטה לקחת יותר זמן. היא לא רעה, היא לא כוונתית – פשוט יש לה הרבה מה לומר, והמעגל מרגיש לה כמו הזדמנות ראשונה מזה זמן רב. תפקיד המנחה הוא לעצור בעדינות, בלי לבייש, ולהחזיר את הזמן לכל שאר הנוכחות.
אנו מלמדות משפטי הנחיה מוכנים: "אני עוצרת אותך לרגע כדי לשמור על הזמן של כולן"; "שמעתי דבר חשוב במה שאמרת, ואני רוצה שנחזיק אותו בלב וניתן לאחרות מקום". המשפטים האלו הם כלי עבודה, ממש כמו כלי של רופאה. הם נלמדים, מתאמנים עליהם, ומתחילים לצאת באופן טבעי אחרי כמה עשרות מפגשים.
מקרה מהשטח
מנחה בוגרת ממרכז אוריאל סיפרה שבמפגש השלישי של קבוצתה, אחת המשתתפות דיברה ברציפות 25 דקות. היא עצרה אותה בעדינות, אמרה את המשפט המוכן – והמשתתפת ענתה: "תודה, לא ידעתי שמותר לי לעצור". כוחה של ההחזקה הוא גם בכך שהיא מגינה על כל משתתפת – גם על זו שנוטה לקחת יותר.
מה עושים כשעולה בכי או הצפה רגשית?
אישה מתחילה לבכות באמצע סבב. מה עושים? הטעות הכי נפוצה של מנחות מתחילות היא למהר לנחם, להביא מגבונים, לומר "זה בסדר". זה שולח מסר של "הרגש שלך לא בסדר – בואי נסגור אותו". במעגל, אנו עושים את ההיפך.
מנחה מיומנת מאטה. נושמת. נותנת לרגע להיות. שואלת בעדינות: "נוח לך שנישאר רגע עם זה?". ואז – שקט. שקט הוא כלי הנחיה. הוא מאפשר לרגש להיות בלי לתקן אותו. אחרי כמה נשימות, המנחה תזמין את המשתתפת להעביר את חפץ הדיבור אם היא רוצה, או להישאר איתו. הכל בבחירה שלה.
טיפ מומחה
מנחות מתחילות מפחדות משתיקה. בפועל, שתיקה של 30 שניות במעגל יכולה להיות הרגע החשוב ביותר בכל המפגש. תרגלי להיות עם שתיקה – תוך כדי עצמך, לפני שאת מנחה אחרות.
הזכות לדלג: אחד הכללים החשובים ביותר
אישה שיודעת שהיא יכולה לא לדבר – מדברת יותר. זו אחת התובנות הכי מפתיעות שרואות מנחות ותיקות. הזכות לדלג על תור, להעביר את חפץ הדיבור בשתיקה או במחווה, היא לא ויתור על השתתפות – היא ההיפך: היא מה שמאפשר השתתפות אמיתית.
עיקרון זה מגובה גם במסמכים חינוכיים רשמיים. חוברת מצטרפים של משרד החינוך מזכירה במפורש את האפשרות "לדלג אם לא רוצים לדבר" כחלק מיצירת מקום בטוח במעגל. במרכז אוריאל אנו מרחיבים את העיקרון: לא רק שמותר לדלג – אנו מזמינות את המשתתפות להרגיש איך זה מרגיש להעביר את החפץ בשקט. השתיקה עצמה היא סוג של אמירה.
איפה מקיימים מעגל נשים?
המרחב הפיזי משפיע יותר משנשים חושבות. חדר עם ריהוט משרדי לא ייצור אותה חוויה כמו חלל עם כריות על הרצפה. תאורה חזקה תמנע פתיחות. רעש רקע יפריע להקשבה. כל אלמנט לוגיסטי הוא חלק מההנחיה – עוד לפני שאמרת מילה.
הנחיות בסיסיות למרחב טוב: פרטיות מוחלטת (אין כניסה של אחרים באמצע), ישיבה במעגל שלם ולא סביב שולחן, תאורה רכה, נר או פרח באמצע כעוגן חזותי, שירותים קרובים, ומקום להשאיר תיקים וטלפונים. הטלפונים בצד – זו הסכמה שאנו מבקשות בתחילת כל מפגש. הנוכחות המלאה מתחילה בכיבוי המסך.
מידע חשוב
מרכז אוריאל ממוקם באלוני אבא, בסמוך לקריית טבעון – בלב הטבע, הרחק מרעשי העיר. הסביבה הטבעית היא חלק בלתי נפרד מהחוויה הלימודית שאנו יוצרים.
המעבר מהנחיה אינטואיטיבית להנחיה מקצועית
הרבה נשים מתחילות להנחות מעגלים באופן ספונטני – חברות, נשים בקהילה, קבוצה קטנה של אמהות. וזה יפה. אבל בשלב מסוים, מרגישות שהאינטואיציה לא מספיקה. עולות סיטואציות שהן לא יודעות להחזיק. משתתפות שוקעות ולא חוזרות. קונפליקטים שלא ברור איך לפתור.
זה בדיוק הרגע שבו אישה עוברת מהנחיה ספונטנית להנחיה מקצועית. הכשרה מקצועית נותנת שני דברים שאי אפשר לפתח לבד: מתודולוגיה מסודרת שעונה על מקרים מגוונים, וקהילה של עמיתות שמלוות אותך. במרכז אוריאל, הליווי (סופרויז'ן) של בוגרות המשך הוא חלק בלתי נפרד מההכשרה. אישה שסיימה קורס ממשיכה להיות מוזמנת למפגשי סופרויז'ן חודשיים – כי הלמידה לא נגמרת בסוף הקורס.
מה מיוחד בגישת מעגל ההקשבה הנרטיבי?
יש הרבה שיטות של הנחיית קבוצות. מה שמייחד את הגישה שאנו מלמדים במרכז אוריאל הוא השילוב בין מעגל ההקשבה לבין הגישה הנרטיבית – העבודה עם סיפורי החיים. במקום לדבר על "רגשות" באופן מופשט, אנו מזמינות את המשתתפות לספר סיפור אמיתי מהחיים שלהן.
הסיפור עושה שני דברים בו-זמנית: הוא מחבר את המספרת לחוויה שלה עצמה, והוא מחבר את המקשיבות אליה. אנחנו לא מזדהות עם "רגש כללי" – אנחנו מזדהות עם סיפור קונקרטי של אישה קונקרטית. זו הסיבה שנשים יוצאות ממעגלים בשיטת מעגל ההקשבה הנרטיבי עם תחושת חיבור עמוקה במיוחד. הן פגשו סיפורים אמיתיים, לא הפשטות.
תובנה מקצועית
מרכז אוריאל הוא בעל הסמכה בינלאומית מ-Council Trainers, Center for Council – The Ojai Foundation, ארה"ב. נוריה ועירן הלוי הם מחלוצי שיטת מעגל ההקשבה הנרטיבי בישראל, ומלמדים ומנחים בגישה זו מאז 1999.
איך מרכז אוריאל תומך במנחות – מעבר לקורס
הבחירה במסלול הכשרה היא לא רק בחירה בתוכן – היא בחירה בקהילה שתלווה אותך. במרכז אוריאל אנו רואים את ההכשרה כתחילת דרך, לא כסופה. שילבנו במהלך השנים כמה מרכיבים שהופכים את הליווי לרחב מעבר לשעות הקורס עצמו.
| צורך של מנחה מתחילה | איך זה בא לידי ביטוי במרכז אוריאל |
|---|---|
| ניסיון מעשי מוחזק | סטאז' והתנסות בהנחיה בפועל במהלך ההכשרה |
| ליווי מתמשך אחרי הקורס | מפגשי סופרויז'ן חודשיים לבוגרות |
| שייכות לקהילה מקצועית | קהילת בוגרות פעילה מאז 1999 |
| מרחב פיזי תומך תהליך | מיקום באלוני אבא – טבע, שקט, מרחק מהעיר |
| למידה חוויתית ולא אקדמית | גישה רכה, לא-שיפוטית, מבוססת התנסות |
שאלות נפוצות על הנחיית מעגל נשים
כמה משתתפות מומלץ שיהיו במעגל?
+
הטווח האידיאלי הוא 8–14 משתתפות. פחות מ-8 יוצר תחושה של חוסר תנועה קבוצתית; יותר מ-14 מקשה על מתן זמן דיבור סביר לכל אחת ועל שמירת האינטימיות. גם גופים ממשלתיים העוסקים בקבוצות טיפוליות מציינים "עד 14 משתתפים" כטווח שמאפשר מקום אישי בקבוצה.
האם חייבים לשתף במעגל נשים?
+
לא. שתיקה היא צורה לגיטימית ומלאה של השתתפות. הזכות לדלג על תור, להעביר את חפץ הדיבור בשקט, או פשוט להיות נוכחת בלי לומר מילה – היא אחד מכללי היסוד של המרחב הבטוח.
האם צריך רקע מקצועי מוקדם כדי להתחיל להנחות?
+
לא בהכרח. אישה עם רגישות, סקרנות ורצון אמיתי להחזיק מרחב יכולה ללמוד את המקצוע גם ללא רקע פסיכולוגי או חינוכי קודם. מה שכן דרוש – זה נכונות להתנסות בעצמך כמשתתפת, ולעבור הכשרה שנותנת את הכלים והגבולות.
מה ההבדל בין מעגל נשים לבין קבוצת טיפול?
+
מעגל נשים הוא מרחב תומך של נוכחות, שיתוף והקשבה – אך אינו טיפול פסיכולוגי. הוא לא מחליף טיפול נפשי מקצועי, ומנחת מעגל אינה מטפלת. כשעולים תכנים שדורשים עומק טיפולי, מנחה מיומנת יודעת להפנות למקורות מקצועיים מתאימים.
כמה זמן לוקח קורס הנחיית מעגל נשים?
+
קורס מקצועי איכותי אורך בין שנה לשנתיים, וכולל מפגשי לימוד תיאורטי, התנסות מעשית, סטאז' בהנחיה בפועל, וסופרויז'ן. במרכז אוריאל הקורס נפתח פעם בשנה, בחודש אוקטובר.
איך מתמודדים עם קונפליקט בין משתתפות במעגל?
+
כשעולה מתח בין משתתפות, המנחה מאטה את הקצב, מזכירה את כללי המרחב (בלי עצות, בלי שיפוט, דיבור בגוף ראשון), ומזמינה כל אחת מהמעורבות להביע את החוויה שלה בלי לתקוף את השנייה. לרוב, כשמחזירים את השיח לגוף ראשון – הקונפליקט מתפוגג.
האם אפשר להנחות מעגל בעצמי בלי הכשרה?
+
מותר, אבל לא מומלץ – במיוחד לא כשמדובר בקבוצה שנפגשת לאורך זמן או בנושאים רגשיים. הכשרה נותנת את הכלים להתמודד עם רגעים מורכבים, את הגבולות האתיים, ואת הביטחון להחזיק את המרחב לאורך זמן.
הצעד הבא שלך: מהכרות ראשונית ועד הנחיה מקצועית
אם קראת עד כאן, כנראה שיש בך משהו שיודע – את רוצה להיות המנחה. את רוצה להחזיק את המרחב הזה, שבו נשים אחרות פוגשות את עצמן. את יודעת שיש לך את הרגישות, את ההקשבה, את הרצון האמיתי.
איזה סוג של מנחה את רוצה להיות – זו שמנחה מתוך תחושת בטן, או זו שמנחה מתוך שילוב של אינטואיציה וכלים מקצועיים מוכחים? במרכז אוריאל אנו מזמינות אותך לצעד הבא: הכירי את קורס הנחיית מעגלי נשים, שנפתח פעם בשנה בחודש אוקטובר. נשמח לשמוע ממך ולענות על כל שאלה – נוריה: 054-2600869, או דרך עמוד צור קשר באתר.
מרכז אוריאל
בית ספר להכשרת מנחי קבוצות בשיטת מעגל ההקשבה הנרטיבי
מרכז אוריאל הוקם בשנת 1999 על ידי נוריה ועירן הלוי, מנחים מוסמכים ובעלי הסמכה בינלאומית כמאמני מנחי מעגלי הקשבה (Council Trainers) מטעם Center for Council – The Ojai Foundation בארה"ב. השניים הם מחלוצי שיטת מעגל ההקשבה בישראל, ומפעילים בית ספר להכשרת מנחי קבוצות בגישה נרטיבית באלוני אבא, עם שלוחה בעמק חפר.
המרכז מציע קורסי הכשרה, סדנאות לזוגות ומשפחות, השתלמויות למורים וסדנאות גיבוש לארגונים – כולם מבוססים על עקרונות של הקשבה עמוקה, תקשורת מקרבת וחיבור אנושי.
כתובת: אלוני אבא, ע"י קריית טבעון
טלפון: 054-2600869
אימייל: info@urielcenter.co.il
הסמכה: Council Trainers, Center for Council – The Ojai Foundation, ארה"ב