תקשורת מקרבת

על מנת לבנות דפוסי תקשורת מקרבת בארגון עלינו לאמץ
כמה ערכי ליבה:

• בחירה בפרדיגמה של "אנחנו"- רצון ותמיכה בשיתופי פעולה, שילוב כוחות וכישרונות למטרה משותפת, הבנה ש"חכמה משותפת" היא סינרגטית ועוצמתית כשמאפשרים לה לבוא לביטוי.
• ראיית התמונה הגדולה- הסתכלות על בעיה כהזדמנות, הקשבה לנקודות מבט שונות המנוגדות לשלי ואומץ לבחון באופן תמידי את הנחות היסוד שלי.
• הכרה בכמיהה הבסיסית להיות חלק מקבוצה ולתרום לה- חיפוש דרך לגיוס אנשים למען מטרה משותפת, מתן משמעות לכל דעה ואדם, עידוד תרומה ושיתוף בתהליכי קבלת החלטות.
• השעיית שיפוטיות / ביקורתיות- חוסמות התפתחות ופריצת דרך מכל סוג. אימוץ גישת "גם וגם" במקום "או או".
• העדפה:
  – לומר את האמת במקום להיות צודק.
  – אמון במקום פקפוק.
  – סקרנות במקום דעה קדומה.
  – הבנת הזולת במקום להגן על דעותיי.
• מעורבות מובילה לאחריות- כשנותנים לאנשים בארגון מקום ואחריות והם מרגישים שקולם נשמע- הם מעורבים יותר ובעלי מוטיבציה ואחריות מוגברת.
  הבסיס של תקשורת מקרבת הוא הקשבה. הקשבה כזו המאפשרת לדובר לבטא עצמו באופן מלא, ולהרגיש "מוקשב". הקשבה מלאה למילים, ובעיקר למה שבניהם.

  תקשורת מקרבת ארגונית היא בסופו של דבר תקשורת בין אנשים. ישיבות צוות וניהול, מתן שרות ללקוחות, מכירת מוצרים והדרכת עובדים- כולם אפקטיביים במידה שדפוסי התקשורת מעצימים ומשרתים את שני הצדדים.

מטרות וכוונות בסדנאות תקשורת מקרבת

• יצירת מרחב בטוח ומאפשר בו יכולה להתרחש טרנספורמציה
• להציע הקשבה מלאה במקום עצות ופתרון בעיות
• לעזור לכל אדם לגלות את החכמה הפנימית שלו/שלה
• לרדת לערכי הליבה הטמונים מתחת לעימותים והאתגרים
• לראות מה אפשר ללמוד מעימותים – "להפוך הקש לזהב"
• לזהות ולשחרר האשמה ושיפוט לעצמי ולאחרים
• לאפשר למשתתפים לזהות ולהעלות צרכים שלא מסופקים
• לעודד כנות, אותנטיות, צמיחה ושיתוף
• להיזכר במכנה המשותף ובמטרות המשותפות בארגון/קהילה 

תקשורת מקרבת אינה מיומנות טכנית גרידא, אלא שינוי טרנספורמטיבי בדפוסי תקשורת שאנו סוחבים איתנו שנים רבות. נדרשות כאן תכונות כאומץ, יושרה, מוכנות להשתנות, אותנטיות וגמישות. זהו תהליך מתמשך שראוי לו שיתחיל בהנהלה ויחלחל לכל הדרגים מתחתם. 
החדשות הטובות הן שכאשר ארגון מתחיל בתהליך של תקשורת מקרבת התהליך "מדבק" ומהדהד לאנשים נוספים בארגון ומחוצה לו, ובנוסף מביאים האנשים דפוסים מעצימים של תקשורת למערכות היחסים שלהם גם מחוץ לעבודה.

תחושת הגיבוש והשייכות לארגון גדלה, האנשים יצירתיים ובעלי מוטיבציה גדולה יותר, מתחים פנים – ארגוניים מתפוגגים ובסופו של דבר התפוקה והיעילות עולים.

תקשורת מקרבת מתפתחת טוב יותר כאשר היא מלווה בקשר אישי יותר בין בעלי התפקידים, הפחתת ההירארכיה הנוקשה ומתן מקום שווה לכל הקולות בישיבות עבודה וניהול. תהליכי קבלת החלטות בדרך זו יעילים יותר, באווירה נינוחה יותר וההחלטות שמתקבלות מחזיקות זמן רב יותר מכיוון שלאנשים יש תחושה שהיו שותפים אמיתיים בהחלטות – שהקשיבו להם.

דוגמאות מהשטח בתקשורת מקרבת
מפעל קיבוצי מצליח שרוב תוצרתו מיועדת לייצוא המתאפיין באוכלוסיה הטרוגנית של פועלי יצור,מנהלי מחלקות שכירים,חברי קיבוץ וגם עולים חדשים ובני מיעוטים. כהחלטה אסטרטגית לשיפור מערכות היחסים ותחושת שייכות למפעל עברו מנהלי המחלקות תהליך של כעשר סדנאות הקשבה. כתוצאה מכך התרחשו שני תהליכים עיקריים:

• הקשר האישי בין בעלי התפקידים התחזק באופן ניכר ובעקבותיו תקשורת נקייה יותר ממשקעים אישיים ודעות קדומות.
• התפתחה ראיית "התמונה הגדולה" של תהליך הייצור השיווק והמכירה. 
• מערכת בריאות בקיבוץ צפוני עברה סדרת סדנאות הקשבה שבעקבותיהן למדו האנשים "לראות " אחד את השני באופן מלא יותר, הדעות הקדומות פחתו והתפתחה יכולת לנהל קונפליקטים וחילוקי דעות "מקצועיים" שהם תמיד גם אישיים !
  כל ארגון הוא מעין גוף אחד בעל אברים שונים העובדים יחדיו. יכולתם לעבוד בסינרגיה והעצמה הדדית תלויה בעיקר ביכולתם להקשיב זה לזה .