הקשבה- אמנות ההקשבה במפגש האנושי

כיצד באמת לראות את האחר

"המדבר זורע  – המקשיב קוצר".  פיתגורס

מעטים האנשים שחווים על בסיס קבוע את התחושה שבאמת מקשיבים להם.

הקשבה מלאה היא המתנה היקרה ביותר שביכולתך להעניק לזולת בדיאלוג או שיחה.

הקשבה היא פעילות מורכבת הדורשת תשומת לב בכמה מישורים בו זמנית, וככזו היא דורשת אימון ותרגול מתמשך.  הקשבה מלאה ועמוקה מהווה בסיס לכל דרך פנימית  – הן בעבר וגם כיום בדרכים מודרניות- מערביות כמדע הרוח אנתרופוסופי.

בהכשרות השונות הקשורות לאנתרופוסופיה מהווה היכולת להקשיב באופן מלא בסיס ראשוני והכרחי לכל התפתחות אישית ודרך רוחנית פנימית. אני מכנה זאת  "הקשבה 360 מעלות" – כלומר גם להקשיב החוצה לאנשים , לטבע , למה שקורה ברגע הזה… וגם להקשיב פנימה לאוקיאנוס הקיים בתוכי של מחשבות, רגשות, תחושות ואינספירציות.

הבסיס להקשבה מלאה הוא מודעות- אישית, נוכחות ותשומת לב ערנית , כמו גם היכולת להשעות דעה מוקדמת על הדובר והדברים.   הוויית המקשיב משפיעה מידית על המדבר בדרך חיובית או שלילית, כך שביכולתו לעזור לו להרגיש אמון, מקום בטוח, בטחון עצמי ותחושה של "ניראות".

האתגר הגדול שלנו כאנשים מודרניים שהחשיבה מהווה עבורנו את הכלי העיקרי בעזרתו אנו פוגשים את העולם, הוא ללמוד להקשיב מהלב. מה זאת אומרת להקשיב מהלב?

הנה דברים שכתב ר. שטיינר בנושא:

"חשיבות גדולה נודעת לדרך האזנתו של התלמיד לאחרים בשעה שהם מדברים אליו. עליו להתרגל לכך כי בשעת ההאזנה תהיה כל הפנימיות שלו שותקת לחלוטין… כך משיג האדם את היכולת להאזין לדברי הזולת ללא כל אנוכיות, כשהוא מתעלם לחלוטין מדעתו ודרך הרגשתו, והן מאישיותו-הוא… כאשר הוא מתאמן בדרך זו להאזין ללא ביקורת… אז הוא לומד, בהדרגה, להתמזג כליל עם ישות הזולת. אז הוא שומע דרך דיבורו של הזולת אל תוך נפשו."
ר. שטיינר – "כיצד קונים דעת העולמות העליונים?" עמ' 42     

אנו רואים אם כך שהבסיס להקשבה הוא השעיה(זמנית לפחות …) של דעותיי המלומדות על הנושא ועל המדבר וניסיון לרוקן עצמי בשביל להתמלא בדברי הזולת.  זהו אכן אתגר לא פשוט וככל שאדם משכיל , אינטלקטואל ואינטליגנט יותר זה מאתגר יותר… כי הוא כבר יודע… ואז דברי הזולת עוברים דרך המסננת של מה שהוא (חושב שהוא) כבר יודע!

תשומת לב מלאה היא מצרך נדיר בתקופתנו, בה אנו עסוקים בו זמנית בכמה משימות , דבר המפצל את המיקוד ומחליש את יכולתנו להבחין ברגשות ובצרכים של אנשים אחרים.  

בשביל לפתח יכולת זו רצוי לחזק את מקדמי ההקשבה: ריכוז, סקרנות, התעניינות אמיתית בזולת, פתיחות וצניעות  ולהיות מודעים לחסמי ההקשבה: שיפוט וביקורת, גאווה וזלזול, רצון להגיב, קוצר רוח, "אני יודע מה אתה רוצה להגיד…"  ועוד.

  כולנו עוברים הכשרה בקריאה וכתיבה. חלק מאיתנו גם עובר הכשרה כיצד לדבר לפני אנשים, לנהל משא ומתן ולהציג את עמדתנו. כמעט אף אחד מאיתנו לא עבר הכשרה בהקשבה- הלב והנשמה של התקשורת.

הקשבה מלאה ועמוקה היא בחירה מודעת ליצור סיטואציה של "מנצח/מנצח" בתקשורת.

ההתכוונות היא לבנות מכנה משותף במקום "לצבור נקודות", "להיות צודק" או להגן על עמדותיי. על מנת להקשיב באופן מלא עלינו לפתח את תכונת "העד" – היכולת להתבונן על עצמי בזמן מחשבה/דיבור/פעולה. תכונה זו הכרחית  בשביל לשנות את הדפוסים האוטומטיים של התקשורת הבין אישית ,להכניס יותר חופש ובחירה בתגובה ולהעלות את המודעות האישית.  זהו תהליך מורכב ומתמשך הדורש משמעת התמדה ונחישות.

אמנות ההקשבה מאפשרת את המפגש האנושי האותנטי והישיר בכך שהיא מנתקת את הדפוס של גירוי (דברי הזולת) – דפוס תגובה מהעבר- תגובה (מענה). המודעות וההקשבה מביאות זיהוי הדפוסים, שינוי במידת הצורך ותגובה ממקום חופשי יותר.

אמנות ההקשבה אינה מיומנות או טכניקה- אלה אמנות. וככזו היא משלבת את החשיבה הניתוח וההיגיון, עם הרגשות, האינטואיציה והספונטניות הטבעית, כמו גם את "כוחות הלב" של חמלה, התמסרות ואהבה. כל אמנות מעוררת בנו רגשות, דימויים וזיכרונות ומחברת את הקיים והמוחשי עם הערטילאי, האפשרי והמטפורי.  ככל שנוכל לצאת "מהסיפור שלנו" בו אנו אחוזים מרבית חיינו, ולראות באמת את הזולת דרך מלאה, כך נוכל להיפגש באמת עם הסובבים אותנו, ולהיות אנחנו באופן מלא- בלי מסכות, צביעות ואינטרסים חבויים.

הקשבה שכזו היא הבסיס למערכות יחסים ,לחינוך ולתקשורת בין אישית במשפחה ובעבודה.

המפגש האנושי המודרני מבקש אם כך כמה דברים פשוטים: נוכחות מלאה, התעניינות בזולת, לב פתוח, צניעות והקשבה. אנו חיים בתקופה של תקשורת, אולם תקשורת אינה קשר. עלינו להשקיע ולתת מעצמנו על מנת שהתקשורת תהפך לקשר.

כולנו מבקשים באופן עמוק הקשבה מלאה ואמיתית – כזאת שתיתן לנו מקום ותאפשר לנו להביא את הסיפור שלנו לעולם, או כפי שניסח זאת הסופר הצ'כי מילן קונדרה  –  "כל חייו של אדם הם מלחמה על כיבוש אוזנם של אחרים…". ככל שקצב החיים הולך וגובר כמיהה זו גוברת גם היא. יכולתנו ליצור מפגשים אנושיים משמעותיים  מביאה הקלה וגם ריפוי עמוק לכמיהה בסיסית זו.

ההקשבה העמוקה  בדרך זו מחזקת את כוחות הלב הדרושים כל כך בתקופתנו והמהווים  את אחד מעמודי התווך של  מדע הרוח האנתרופוסופי בהכשרות השונות.

ולסיום אני מבקש להביא ציטוט נוסף מתוך ספרו מעורר ההשראה של הארי סלמאן "העולם החברתי כאתר התקדשות" "…במסגרת אב – הטיפוס של החיים החברתיים נוצרת האפשרות להתעורר אחד דרך השני, כלומר, להגיע לישותנו הפנימית הודות לכך שמישהו מקשיב לנו באופן עמוק… נקודת המוצא היא פיתוח עניין אוהב במה שחי בנפשו של האחר".

עירן הלוי- מרכז אוריאל