הקשבה ותקשורת במפגש האנושי

" האדם מתממש במלוא שעור קומתו רק ביחס לאדם האחר" מ.בובר 

בהתבוננות לאחור על התפתחות החברה האנושית, אנו מבחינים בכמה שלבים ששינו את הדרך בה אנשים פועלים בעולם ומתקשרים זה עם זה. בעבר הרחוק הייתה זו המהפכה החקלאית שבעקבותיה הפכו הנוודים ליושבי קבע ויצרו קהילות. בתקופה המודרנית הייתה זו המהפכה התעשייתית שהזרימה מיליוני בני אדם מהפריפריה החקלאית אל הערים הגדולות למפעלים ובתי החרושת.

בחלקה השני של המאה ה-20 הגיעה מהפכת המידע, הנמשכת גם היום, זו שמאפשרת תקשורת המונים והעברת כמות אדירה של מידע בכלים אלקטרוניים ודיגיטליים. המתנה הגדולה של התקופה המודרנית ברורה: יותר חופש אישי מאי פעם, יכולת תעבורה ותקשורת ב"כפר הגלובלי" בדרך המאפשרת ביטוי מלא יותר לכל אדם ועוד. ה"צל" של התקופה הולך ומתגלה יותר ויותר גם הוא: עודף מידע לא רלוונטי, בדידות, ניכור והחלשות הקשר האישי בין בני אדם. המסגרות הישנות של דת, לאום וקהילה הולכות ונחלשות ויותר ויותר אנשים בחברה המודרנית מוצאים עצמם ב"קשרים דיגיטאליים" עם אנשים רבים, וקשרים אמתיים הולכים ומידלדלים.

המהפכה הבאה- שניצניה כבר כאן - היא מהפיכת התודעה. מהפיכה זו מאפשרת לכל אדם להיות חופשי בדרך בה הוא מתפתח באופן פנימי (או לא) ואיזה סוג קשר הוא יוצר עם האנשים סביבו. זוהי, להשקפתי, המהות העמוקה של העידן החדש. החיפוש הרוחני האישי הוא רק השלב הראשון - הפרי האמיתי של התפתחות המודעות הוא היכולת לעבוד בשיתופי פעולה תוך קבלת מגוון דעות וגישות,והבנה שהאחדות שעלינו לחפש היום אינה אחדות הומוגנית כבעבר, אלה אחדות הטרוגנית שמשמעה קבלה עמוקה וכנה של ההבדלים בין בני האדם ומציאת המכנה המשותף הגבוה ביניהם. יכולת שכזו מהווה בסיס לכל עבודת צוות, שיתוף פעולה ובניית קהילה.

"...כאן צריכה להימצא דרך אל הלב, שכן בלב יכולים רעיונות להחוות בעזרת החכמה הפנימית, והאימפולסים של הרצון יכולים להתחבר לרגש. במרחב של הלב אנו יכולים לפגוש זה את זה מתוך עניין עמוק". 1

מהו אם כך מפגש אנושי? קל יותר לזהות מתי הוא אינו נוכח- כשאנו חושבים על משהו אחר כשמדברים אלינו, כשאנו בשיפוט השוואה וביקורת לדברי הזולת, כשדעתנו מוסחת תדיר מהדובר ע"י מכשירים- טלויזיה, פלאפון, מוסיקה או כל הפרעה חיצונית. אמר כבר בעבר ר' נחמן מברסלב: "אתה נמצא היכן שמחשבותיך נמצאות".

התכונה או היסוד העיקרי שמאפשר מפגש שכזה הוא נוכחות. נוכחות ערנית שקטה, המלווה בהקשבה מלאה, קשר עין ושפת גוף "פתוחה" אל הדובר. כל כך פשוט וכל כך קשה...

אנשים רבים מתהדרים בכך שהם "Multitasking"- עושים בהצלחה כמה דברים בו זמנית. אמנות ההקשבה מזמינה את ההיפך: עשה דבר אחד בזמן אחד- באופן מלא.

גורמים המקשים על מפגש אנושי ישיר:

1. אי היכולת של האדם להשתחרר מהדאגה מה חושבים עליו, דאגה המשפיעה על הדיבור וההקשבה.

2. ראיה תבניתית-סטריאוטיפית של הזולת: הוא "רופא", "פועל", מדת / לאום זה או אחר וכו'. או אז אין אנו פוגשים את האדם כפי שהוא, אלא את הדעה המוקדמת שלנו על מי הוא.

3. הנטייה להשתלט על הזולת ולשכנעו שאני צודק - ואז איני באמת מקשיב.

4. להכניס פונקציונאלית- תועלתנות למפגש איתו, ובכך לראות בו (במובן הרחב) כלי ומנוף להשגת מטרותי אני. בקטגוריה זו נכללות גם השררה וההירארכיה על סוגיהן.

5. שיפוט וביקורת- השוואה בין דעותיי לבין דברי הזולת ובכך הצבת שנינו על סולם "או או", וחוסר יכולת לקבל את סולם "גם וגם".

אחד המחסומים העיקריים בהקשבה מלאה הוא "הפטפוט הפנימי" – אותו זרם בלתי פוסק של מחשבות הממלאות את התודעה שלנו רוב היום. ככל שביכולתי להאט זרם זה, ולהיות בנוכחות שקטה עם הדובר, כך ביכולתי להבין אותו באמת ולהיות שם בשבילו , וכמו כן הואמרגיש "מוקשב".

כולנו מבקשים אוזן קשבת – שיתנו לנו מקום בעולם . מוכרת התופעה של אנשים שברגע שניתנת להם האפשרות – מדברים עוד ועוד ללא הפסקה ובתנאים קיצוניים יש אנשים שאפילו נוקטים באלימות רק בשביל שיקשיבו להם !

"כל חייו של אדם הם מלחמה על כיבוש אוזנם של אחרים..." מילן קונדרה

 

ערכי ליבה הנובעים מאמנות ההקשבה, העוזרים לנו בהקשבה ובדיבור :

1. מערכות יחסים כעיקרון מרכזי בחיים האישיים והמקצועיים.

2. אנשים חשובים יותר מחפצים.

3. הצלחה ביחסים עם אנשים תבוא רק לאחר הצלחה ביחסיך עם עצמך.

4. בקש להבין תחילה את הזולת ורק אח"כ להיות מובן.

5. הימנעות מעצה / דעה / שיפוט אם לא התבקשת לכך.

6. המסר האמיתי אינו עובר דרך המילים.

7. האוזניים שומעות- הלב מקשיב.

מתנות המגיעות עם תרגיל מתמשך של אמנות ההקשבה:

v יצירת קשר עם העולם הפנימי שלי- רגשות חבויים- והבנת המסר שלהם.

v אבחנה מודעת בין עובדות לדעות- בין המציאות לפירוש שלי אותה.

v היכרות מעמיקה עם דפוסי התגובה שלי- לזהות במקום להזדהות.

v התעניינות אמתית בזולת.

v שקט פנימי וביטחון עצמי.

v שיפור ניכר במערכות היחסים בבית, בעבודה ובכלל.

v גמישות מחשבתית, סקרנות ויכולת ריכוז.

v ראיית טובת העניין / הזולת ולא רק את טובתי שלי.

אמנות ההקשבה מאפשרת את המפגש האנושי האותנטי והישיר בכך שהיא מנתקת את הדפוס של גירוי (דברי הזולת) - דפוס תגובה מהעבר- תגובה (מענה). המודעות וההקשבה מביאות זיהוי הדפוסים, שינוי במידת הצורך ותגובה ממקום חופשי יותר.

אמנות ההקשבה אינה מיומנות או טכניקה- אלה אמנות. וככזו היא משלבת את החשיבה הניתוח וההיגיון, עם הרגשות, האינטואיציה והספונטניות הטבעית, כמו גם את "כוחות הלב" של חמלה, התמסרות ואהבה. ככל שנוכל לצאת "מהסיפור שלנו" בו אנו אחוזים מרבית חיינו,ולראות באמת את הזולת דרך מלאה, כך נוכל להיפגש באמת עם הסובבים אותנו, ולהיות אנחנו באופן מלא- בלי מסכות, צביעות ואינטרסים חבויים.

הקשבה שכזו היא הבסיס למערכות יחסים ,לחינוך ולתקשורת בין אישית במשפחה ובעבודה.

המפגש האנושי המודרני מבקש אם כך כמה דברים פשוטים: נוכחות מלאה, התעניינות בזולת, לב פתוח, צניעות והקשבה. אנו חיים בתקופה של תקשורת, אולם תקשורת אינה קשר. עלינו להשקיע ולתת מעצמנו על מנת שהתקשורת תהפך לקשר

  1. ה.סלמאן – העולם החברתי כאתר התקדשות.

"עשה אוזנך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע". חז"ל

הקשבה ותקשורת במפגש האנושי
הקשבה ותקשורת במפגש האנושי
הקשבה ותקשורת במפגש האנושי