מעגלי הקשבה בבית ספר תל חי

"...היו לי ידיעה ואמונה פנימית שזו הדרך. קחי לדוגמה את מעגלי ההקשבה, הכלים שאפשרו לנו באמת קפיצה אדירה אצל הילדים. אנחנו מתחילים אותם כבר בכיתה א'. הילדים יושבים יחד, כל אחד מדבר בתורו. הכללים הם שאין שיפוט ואין ביקורת, ושכלום לא יוצא מהמעגל.

על מה, למשל, הם מדברים שם?
משתנה. מה שהם בוחרים. למשל, פחדים. ילדים בכיתה ו' מדברים בחופשיות על הפחד שלהם מהחושך, שומעים שגם החברים שלהם פוחדים. זה שחרור אדיר. יום אחד ילדה באה וסיפרה — ההורים שלי התגרשו. היא דיברה בטבעיות ובשמחה, אמרה שיותר לא יהיו מריבות, שהיה לה קשה עם הצעקות, והילדים האחרים נפתחו. דיברו על הצעקות בבית, מה זה עושה להם, הפחד שזה מעורר, איך מרגישים כשאמא צועקת, כשאבא יוצא מהבית בכעס ולא יודעים אם הוא יחזור. ילדים לא יודעים לדברר את הפחדים שלהם, הם לא יודעים אם מותר להם לדבר על מה שקורה בבית, והפחדים הללו מומרים, הרבה פעמים, לאלימות. עצם זה שנתנו להם מקום בטוח, שבו מותר לדבר על הדברים הכואבים והמפחידים ביותר, הטעין אותם בהמון כוח...."
 
מתוך כתבתה של עינת ברגר, מנהלת בית הספר "תל חי" בתל אביב. 
"הארץ" איילת שני. 03.05.2018
 
מעגלי הקשבה בבית ספר תל חי
מעגלי הקשבה בבית ספר תל חי
מעגלי הקשבה בבית ספר תל חי
Tivonet